אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן סח

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן סח

סימן סז כללים

(ס"א) המוח והקרום אסורים. הנה האיסור הוא משום דם שבקרום שהוא כנוס שאינו יוצא על ידי צליה ואף דקיימ"ל בסימן ס"ה שאין צריך חתיכה בצליה מ"מ כיון דמונח בקדירת העצם אינו יוצא אף על ידי צליה. והנה דעת הרא"ה דאין האיסור רק משום הקרום ודעת הרשב"א דהדם שבמוח עצמו אינו יוצא על ידי צליה ול"ד למליחת העצם דמהני למוח שבקרבו יש לחלק דשאר מוח לא מוחזק כ"כ בדם או דיש לומר דעצם הגלגול לאו חלחולי מחלחל (מ"ז אות ב'). ונ"מ אם צריך ששים נגד הקרום או נגד המוח גם כן ואף דלדידן דקיימ"ל דחתיכה נעשה נבילה והוה איסור דבוק מ"מ יש נ"מ להחמיר במקום דלא אמרינן איסור דבוק וקיל:

עש"ך א' דשאר הראש מותר כיון דעצם הקדירה מפסיק בצליה ומליחה והרא"ש כתב דקרום מפסיק ונ"מ לדינא אם הוציא המוח והניחו אצל בשר שנמלח דלדעת הרא"ש מותר ולדעת הש"ך יש לאסור (עש"ך ע"א אות ה'):

ס"ב) אי דץ ביה מידי מותר. והטעם דאז יש מקום לדם לצאת ול"ש הסברא כיון דמונח בקדירת העצם. והוה כמו חוטין דבסי' ס"ה דאין צריך חתיכה לצליה. ואף לדעת הרשב"א דהוא ס"ל דחוטין צריכים חתיכה לצליה מ"מ בקרום המוח דרכיך אין צריך חתיכה לצליה כל היכי דיש מקום לדם לצאת (רשב"א בת"ה) עש"ך אות ב' דניקב העצם לחוד ג"כ מהני והוי כמו דץ ביה מידי דה"נ יש מקום לצאת ולזוב

עש"ך ע"א אות ה' דבמליחה לא מהני דץ ביה וכן נקיבת העצם לחוד ג"כ לא מהני עד שינקוב הקרום והסברא יש לומר דכ"ז שלא ניקב הקרום הוה כמו דם שבחוטין דצריך חתיכה למליחה לכ"ע. ואם דץ ביה מידי או שניקב עצם לחוד הקרום אסור והמוח מותר (ש"ד אות ח'):

ס"ד) עש"ך ט' דאמרינן איסור דבוק במוח וקרום ועש"ך סי' כ"ב אות ח' דבגידין לא אמרינן איסור דבוק דלא שייך לומר דמיהר לבלוע וכאן ג"כ העצם מפסיק וס"ל איסור דבוק (עמ"י מ"ש בזה) וטעם השני דשייך לאיסור דבוק דשמא היה פ"א חוץ לרוטב ל"ש בדם שבישלו דרבנן. ודעת הרא"ה דהואיל דקודם שנתבשל הוה ד"ת לא מקילינן (עט"ז סי' צ' אות ב'):

הדינים בקצרה עד ס"ה. א' אסור לצלות הראש שלם. ובדיעבד אם צלאו שלם המוח והקרום אסורים ושאר הראש מותר דעצם מפסיק בצליה. וכן הדין במליחה. ב) אם עבר ובישלו צריך ס' בעוף נגד הקרום ומוח (דבבישול לא שייך לומר דעצם מפסיק) ואם הראש אינו מחובר בעוף צריך ס' בראש לחוד נגד הקרום ומוח דהוה איסור דבוק. ואם הראש מחובר כל העוף מצטרף לבטל הקרום ומוח (ש"ך ט') ג) אי דץ ביה מידי או שניקב עצם הגלגולת מותר אפילו בלא נקיבת הקרום (ש"ך ב'). במליחה לא מהני ביה דץ מידי עד שינקוב הקרום גם כן (ש"ך ה'). ואם עבר ומלח בלא נקיבת הקרום הקרום אסור והמוח מותר כיון דניקב העצם (ש"ד). ד) במליגה ג"כ הדין כמו בצליה אך דבמליגה בעוף אם מלגו שלם בעוף כל הראש אסור משום דאין להבחין להפריד הקרום מהראש (הג"ה בס"ט עש"ך):

לס"ח) והעולה דבחריכה על העצים אינו אוסר בדיעבד משום דם ביה"ש או משום חוטין ולכתחלה אסור בחריכה ע"ג עצים וע"ג קש ותבן מותר ובהטמנה מבואר בס"ט דצריך קליפה:

לס"ט) והעולה א) אסור להטמין תרנגולת שלימה בעוד שהלב וכבד בתוכו כמו בצליה דאסור. ודעת הרשב"א דלצלי (היינו אם יצלה אותו אח"כ) מותר דהאש שואבן דהוה כדם פליטה ול"ד ללב שנצלה עם בשר דקיי"ל דאסור משום דהוי כמו דם בעין יש לחלק דווקא בצלי הוה דם בעין משום שפולט הרבה משא"כ בהטמנה (ש"ך אות י"ז). ב) לכתחלה נהגו שלא למלוג כלל (עש"ך הטעם) ובדיעבד יש להסתפק אי סמכינן אדעת הרשב"א להתיר כמ"ש באות א'. והוה כמו דם פליטה או דיש לומר דהוה כמו דם בעין דכתב הרמ"א דקולף. ג) אם לא הדיח ביה"ש דעת הר"ן דאסור בצליה (דהוה כמו דם בעין דלא יוצא ע"י צליה) ודעת רי"ו (לדעת הרשב"א) דמותר בצליה והש"ך (באות כ"ב) דעתי דבצליה מותר ובהטמנה יש לאסור עד כדי קליפה (ולא עד ס' משום דלא הוה דם בעין גמור וגם דהוה דם בעין דעצמו ולכך סגי בקליפה או בנטילה):

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה