עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
חידושים לשו"ע יו"ד · סימן סב
אבר מן החי. א) אבר מן החי צריך כזית דאכילה כתיב ביה והגידין והעצמות מצטרפין (ואף דאין בגידין בנו"ט). (רמב"ם פ"ה מהלכות מ"א ה"ג). ב) בשר מן החי צריך כזית בשר ואין הגידין מצטרפין להשלים. ג) אם חלקו לכזית אבר מן החי ואכלו מעט מעט אינו חייב משום אמ"ה כיון דחידוש הוא בו דמצטרף גידין ועצמות אין לך בו אלא חידושו ויש לומר דלא חייב בו הכתוב אלא באכלו בבת אחת (ועפי"ז יש לעיין דחצי שיעור יהיה מותר באבר מן החי כיון דלא שייך חזי לאיצטרופי ומדברי תוס' פ' ג"ה מוכח דשייך חצי שיעור באמ"ה. אך די"ל דאם יהיה כזית בשר אז שייך משום בשר מן החי דבבשר לאו חידוש הוא וא"כ שפיר חזי לאיצטרופי). ד) אם חלקו ואכלו בבת אחת דעת רש"י וכן דעת הראב"ד (וכן משמע מדברי הרמב"ם) דחייב ודעת תוס' סוף פ' גיד הנשה דאף אם אכלו בב"א פטור כיון דצריך שיהיה מחובר בפיו. עוד משמע בתוס' דצריך שיהיה כל האבר שלם ואם חלקו פטור ודעת הרמב"ם דאף אם חתך מהאבר כל שיש בו כזית אבר מן החי שלם חייב דהא כתב שם חתך מן האבר בשר כברייתו וגידין ועצמות ואכלו לוקה אעפ"י שאין בו בשר אלא כ"ש וכן משמע מדברי רש"י יעו"ש. ולדבריהם הא דאמרינן חלקו לא קאי רק אכזית ולא אאבר וכ"ז שיש כזית שלם מאבר מן החי לוקה. ה) אם הפריד הבשר מן הגידין ועצמות אין מצטרפין מאחר ששינה ברייתו (רמב"ם ה"ג). ואף אם אכלו בבת אחת (ועיין בראב"ד מה שהקשה מה צורך להפריד הבשר הא אף אם חלקו כמות שהיא אינו מצורף (ובאמת יש לומר דאיירי דנשתייר כזית אבר מן החי ודין דחלקו לא שייך רק בחלקו לכזית וכמ"ש באות ד' ומהתימא על לח"מ שלא הרגיש בזה וי"ל שהוא מפרש בדברי רבינו כשיטת תוס' ולא היה צריך לתרוצי ודוק):
אסור בבהמה ועוף דעת הרמב"ם דבעוף אין בן נח נהרג עליו ואם כן מותר להשיטו לבן נח. ועיין בכרתי ופלתי מה שכתב בזה באות ב':
עש"ך מה שתמה על הב"ח ודעתו דאסור להושיט אבר מן החי דטמאה לבן נח כיון דלבן נח אסור ול"ש מי איכא מידי כיון דגם דלישראל אסור משם טמאה ולא מהני ביה שחיטה לטהרו מידי נבילה. (ולדברי רבינו דפוסק דחצי שיעור ע"י תערובות מותר יש לומר הנ"מ בפשוט דאבר מן החי מצרף הגידין ועצמות וק"ל). ובאמת י"ל הנ"מ דמותר להושיט לו הגידין ועצמות דאי אמרינן דנוהג בטמאה אסור להושיט לו הגידין ועצמות אבל אי אמרינן דאינו נוהג מותר להושיט לו דהא ל"ש מי איכא מידי דהא בטמאה אינו אסור בגידין ועצמות אך דז"א דהא בהפריד צריך כזית בשר וק"ל. אך די"ל דהנ"מ בערקום דהיינו אבר דאין בו אלא עצם ל"ש ביה בשר ועיין בש"ד דכתב דמשכחת ליה בכה"ג וא"כ שפיר מותר להושיט לו ודוק:
אם אבר מן החי חל בטריפה עיין בכו"פ שהאריך בזה והעלה דחל על טריפה:
(ס"ב) בשר הפורש אסור משום טריפה. אם יש כזית בשר כשר וכזית אבר מן החי וכזית בשר מן החי י"ל דאיסורין מבטלין וכזית טריפה וכזית בשר מן החי מצטרפין כיון דתרווייהו טריפות נינהו (כו"פ). בבן נח ג"כ אסור בשר מן החי ועיין ברשב"א ובכ"מ מה שהקשו הא בבן נח טריפה מותר ומה טיבו של בן נח לטריפה ועיין בכו"פ מה שתירץ בזה כיון דשיעורין לא ניתנו לבן נח יעו"ש: