אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן כג וכד

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן כג וכד

סימן יח

כללי שהיה דרסה חלדה הגרמה

(א) שהיה במיעוט קמא דוושט לכל הפוסקים הוה ודאי נבילה (ולאו מטעם דאין אנו מצרפין השחיטה דמקודם דמטעם זה לא הו"ל נבילה רק טרפה לדעת הפוסקים דנקובת הוושט לא הוה נבילה עיין סי' ל"ג רק דהכא אגמרי' דשהיה במידי דמיטרפא הוה נבילה) לבד משיטת ר"ת דס"ל דהוה ספק (דפירש בעיא דשהה במיעוט סימנים במיעוט קמא דוושט עיין סי' כ"ג ס"ה) ולא אשכחן שהיה ודאי לדעתו רק שחט רוב סימן ושהה אח"כ בין שחיטת סימן הב' דהוה מידי דמינבלה ביה. עיין ברא"ש פ"ב דין ו' ועיין בש"ך סימן כ"ג אות י"א. ויש לעיין בשהה בין שחיטת הקנה לשחיטת הוושט די"ל דהוה ג"כ רק ספק דלא הוה מידי דמינבלה דפסיקת הגרגרת ברובו. למיעוט דינם שוה וצ"ע עיין סימן ל"ג:

(ב) דרסה וחלדה במיעוט דוושט הוה רק ספק נבילה לדעת הרמב"ם ובשהי' הוה ודאי נבילה. רמב"ם פ"ג מה"ש הלכה ו' וע"ש בלח"מ הטעם ועש"ע סימן ק"ד סעיף י"א:

(ג) הגרמה במיעוט קמא דוושט הוה טריפה ולא נבילה מיהו ודאי טריפה הוא ול"ד לדרסה וחלדה דהוה במקום שחיטה רק דאגמרי' רחמנא דבכה"ג לא הוה שחיטה וי"ל דהיינו דוקא במידי דמינבלה משא"כ בהגרמה דלאו מקום שחיטה הוא:

(ד) שהיה דרסה וחלדה במיעוט קמא דקנה לא נאסר דלא גרע מח"ק פגום ודעת רש"ל לאסור כמו שהיה במיעוט בתרא והש"ך בסי"ב חולק עליו ולדידן אסור כל אלו בח"ק דקנה משום נקובת הוושט:

הגרמה במיעוט קמא דקנה יש לאסור מטעם דרשב"א דבעי מפסקת חיותא ברובא במקום שחיטה (ול"ד לח"ק פגום דהוה עכ"פ מקום שחיטה) ש"ך סי"ב:

(ה) אם שחט הוושט ואח"כ שהה במיעוט קמא דקנה הוה ודאי שהיה ואם דרס והחליד במיעוט קמא דקנה כה"ג דעת הדרישה דכשירה דל"ש דרסה במיעוט קמא דקנה דלו יהא דלא נשחט כלל משא"כ בשהי' דעיקר הקפידא הוא שלא יהיה שהיה באמצע שחיטה אבל דרסה י"ל הא דפסלה תורה כיון דדרס לאו שחיטה הוא וא"כ במיעוט קמא דקנה דאין צריך שחיטה דמידי דהוה אחצי קנה פגום לכך כשר. ודעת הריב"ש דפסולה כיון דהוה באמצע שחיטה והכא אגמריה רחמנא שלא יהא דרסה באמצע שחיטה. ול"ד לדרס במיעוט קמא דקנה קודם שחיטת הוושט דש"ה שאם היה מניח מלשחוט לא היתה נטרפת בכך והיה יכול לחזור ולשחוט משא"כ כששחט הוושט קודם כיון שזקוק לשחוט הוה פסול באמצע שחיטה משא"כ התם י"ל דלא הוה פסול בשחיטה כיון דאין צריך עתה לשחוט (עיין כ"מ פ"ג הי"ג):

(ו) שהיה במיעוט בתרא דהיינו לאחר ששחט שני רוב הסימנים בבהמה קיי"ל לחומרא וכדעה השניה שהובא בסימן כ"ג ס"ה ובסימן כ"ד ס"ו. ועיין ברש"ל דהוה רק דרבנן ומשום גזרה והתבו"ש צידד דהוה דאורייתא כיון דחדא שחיטה היא. ועיין בראב"ד דבקנה דאף במיעוט בתרא ל"ש גזירה כיון דבמיעוט קמא דקנה לא הוה שהיה ולא משכחת ליה שהיה בעוף בקנה מדאורייתא עיין משנה למלך:

הגרמה עיין בתבו"ש סימן כ"ד אות י"ט דחולק על הרש"ל וצידד להתיר בהניח זה המקום ושחט אח"כ במקום שחיטה דלו יהא דהי' ח"ק פגום שלא במקום שחיטה דמועיל בו שחיטה אח"כ יעו"ש. עיין ש"ך מה שכתב על דברי הרמב"ם ויש להסתפק אם שחט שליש והגרים שליש ודרס שליש ושחט שליש אי אמרינן דהוה כדרס באמצע הסימן וטריפה או די"ל כיון דלאו משום שחיטה הוא לא איכפת לן בדרסה ומדברי הש"ך משמע דכשר דהא כתב דהגרים שליש ודרס שליש האמצעי וכו' והו"ל לאשמעינן רבותא טפי דאף בשחט שליש ודרס שליש דפסול ויש לדחות וצ"ע:

שייך לאות ה'. ויש לעיין לדעת הדרישה א"כ אף בדרס שליש האמצעי ושחט שליש הראשון ואמרינן יש להכשיר כמו בהגרמה דלו יהא דלא נשחט כלל הוה רובא בשחיטה ויש לחלק בדוחק דבעינן דנפיק חיותא בשחיטה כשירה משא"כ בהגרמה ועדיין צריך עיון. (ויש לחלק כמו דלענין הכשר שחיטה מחלקינן בין חצי קנה פגום להגרמה דבהגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש דלא מהני מטעם חצי קנה פגום) וי"ל דדעת הדרישה וסברתו כן הוא דבמקום דמצרף השחיטה אף בלא שחט כלל כגון בחצי קנה פגום והשלים אז לא פסיל בדרסה משא"כ בשליש האמצעי אף אי דלא מיפסיל כמו בהגרמה מ"מ לא מצרפינן לשחיטה כשירה בכה"ג בודאי פסלה רחמנא לשחיטה בדרסה ודוק:

שהיה במיעוט בתרא לאחר ששחט הרוב סימן אחד הוה שהיה גמורה (עיין אות ה') ובדרסה וחלדה תליא בפלוגתא שבין הריב"ש והדרישה (הנתבאר באות ה') דלדרישה כשר ולריב"ש פסולה (ודע דהא דאין מצרפין בשהיה במיעוט קמא דוושט לאו מטעם דאין אנו מצרפין השחיטה דמקודם דא"כ לא הו"ל רק טרפה ולא נבילה לדעת הפוסקים דנקובת הוושט לא הוה נבילה אגמרי' והוה נבילה לכ"ע ודוק ועיין בחידושינו שהארכנו בזה:

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה