עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
חידושים לשו"ע יו"ד · סימן יג
ס"ב) ואינו טעון שחיטה דכתיב בבהמה תאכלו ודרשינן דכל שבבהמה תאכלו וניתר בשחיטת אמו ולא אמרינן דחדשים גרמי ליה דיהיה ולד בפני עצמו:
וחלבו מותר דכל שבבהמה תאכלו והא דדמו אסור יש שם שני טעמים עיין ב"י ודעת הרמב"ם ור"א דחלבו אסור:
אם הפריס. מדרבנן דלא ליתי לאחלופי (רא"ש דין ה') אבל טריפות אינו אוסר דלא גזרינן בשחיטה (רא"ש דין וא"ו) וה"ה כל פסולי שחיטה דגזרו ביה כגון שהיה דרסה יעי"ש (וי"ל דכל מיני טריפות דלא מהני ביה שחיטה דגזרו בו וק"ל):
ס"ג) טעון שחיטה לעצמו. דבשחיטת אמו טריפה לא ניתר דא"כ הו"ל כאחד מאיבריו (רש"י) וניתר בה דד' סימנים אכשרה בה רחמנא ואם הוא בן ט' מת וכו' וה"ה אם נמצא טריפה ופשוט:
ס"ד) אין לו תקנה בשחיטה (עיין ברש"י הטעם ובתוס' שם ובמהר"ם לובלין) ואפילו לדברי רבא דד' סימנים אכשר ביה (דלא כרש"י) דכי אמרינן ד"ס אכשר ה"מ כשאמה טריפה דכיון שלא הועילו ליה סימני אמו אלא לטהרו מידי נבילה אית ליה סימנין דידיה אבל כל שהועילו סימני אמו להתירו באכילה סימני עצמו כשחוטין הם (ר"ן רפ"ג ע"ג) ועיין לקמן גבי אבר היוצא:
ס"ה) לא הותר מן הבהמה וכו' ולפי"ז בהמה שאין לה פרסה ג"כ אינו ניתר ולדעה השניה מותר דהכל תלוי במין שיש לה פרסה. ועיין בתוס' ס"ט ד"ה אלא דבבהמה ודאי מותר דההוא חשיב כמפריס פרסה כמו דחשיב כמפריס פרסה כשיצא לאויר העולם פי' דלא גרע פנימי מחיצון וכל שיצא לאויר העולם הוי מותר מטעם דהיוצא מן הטהור טהור ומכ"ש כשנמצא בתוכה דמותר. ולפי"ז יש לעיין היכא דהעובר טריפה דאז אינו מותר רק מריבויא דכל שבבהמה וא"כ יש לאסור. אך דז"א דכוונת התוס' הוא במה שמחוסר פרסה אינו נקרא חסרון כיון שאנו רואים דלאו חסרון הוא כשיצא לאויר העולם משא"כ דמות יונה דמה שאינו מותר כשיצא לאויר העולם הוא משום אותו חסרון בעצם דאינו דמות בהמה ואינו ראוי לחיות ודוק: