עץ יוסף על שמות רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק טו · פסקה ט
משל למלך כו'. מפרש החדש הזה לכם שמרוב שמחת ה' בגאולתנו צוה למנות מניסן להראות אהבתו אותנו כדרך המלך שעשה י"ט וזכר לגאולת בנו:
ועשה שם. עיכב שם:
ועשה שם זמן מרובה. והיה אביו מונה ליום שנשבה בנו. אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא והיה מונה ליום שנפדה בנו. כצ"ל [א"א]:
גנוסיא. יום הולדת תרגומו יום גנוסיא. וכן בלשון יון גנוסיא יום הולדת:
היו מונין לשעבוד. אע"פ שעדיין לא נשתעבדו היו מונין לו שזמנו מתחיל מיום שנולד יצחק כדאיתא בס"ע:
מונין לחדשים. כלומר אע"פ שלשנות העולם אנו מונין מתשרי. מ"מ למנין החדשים אנו קורין ניסן ראשון ותשרי שביעי: