אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ז · פרק ה

פרק ג

כל מקום שאת מוצא הכתב כו'. פירוש בכל מקום אין הנקודה באה לעקור עיקר המלה, אלא הדרשה תדרוש כנקוד כשהוא מרובה, או ככתב כשהוא מרובה, אבל אין מלה יוצאה מידי פשוטה, וכאן שאין נקוד מרובה לשנאמר שאין הכוונה רק שנדרוש הנקוד, או איפכא ותשאר פשט המלה במקומה, לכן מפרש רבי שמעון בן אלעזר שהנקודה בא באמת להוסיף על הכתב ולדרוש כאילו נאמר וישקהו שני פעמים וללמד שלא היה נשיקה זו כדרך נשיקת שונא אחד בפה ואחד בלב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו, וממילא היה נשיקה זו כפולה, בכח בלב, ובפועל בפה, ועל זה הקשה רבי ינאי א"כ לא היה צריך נקוד דמוישקהו ויבכו הוה משמע שפיר נשיקה של אהבה גמורה, אלא נראה שלעקור כל המלה בא הנקודה ולהוציאה מידי פשוטה בא, ואין זה אלא לומר שאין נשיקה זו פשטית כדרך האוהב אלא דעיקר כוונתו לנשיכה ואחר שנשכו וקהו שיניו נהפך לאוהב ונשקו, וזהו שאמר מלמד שלא בא לנשקו, ולא אמר מלמד שלא נשקו אלא שנשכו ומשום דזה ודאי שנשקו נמי דאם לא כן לא הוה כתיב וישקהו, אלא דעיקר כוונתו לא בא מתחלה אלא לנשכו ואחר שנשכו וקהו שיניו נהפך לאוהב ונשקו, ועיין ביפה תואר בבראשית רבה פרשה ע"ח (סימן ט [יב]):

אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. א"ל ר' ינאי א"כ למה נקוד עליו אלא מלמד שלא בא לנשקו כו'. כן צריך לומר וכן הוא בבראשית רבה פרשה ע"ח סימן י"ב והמדפיס טעה ודילג בין מלמד דרבי שמעון בן אלעזר למלמד דרבי ינאי:

ונמסו כדונג. בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ז דרש לה מדכתיב (תהלים קי"ב, י) שיניו יחרוק ונמס:

כמגדל השן. ומלת שן מורה על דבר קשה וחזק כדאיתא בבמדבר רבה פ"ג (סימן יב). וקרא זה מיירי בכנסת ישראל וקאמר לה שיהיה צוארה חזק להקהות שיני האויבים כמו שאירע ליעקב, דכל מה שאירע לאבות סימן לבנים (יפה תואר):

כתיב וישמע פרעה כו'. הביא זה לכאן על פסוק צוארך כמגדל השן משום שנעשה צוארו של משה כעמוד השן, ועיין עוד לקמן:

וכי יש אדם יכול לברוח מן המלך. פירוש מאחר שכבר נתפס משה והיו מכין בצוארו כדאמר הכא וזה מסתמא היה בשער המלך איך ברח מפניהם (יפה תואר):

וחייבו להתיז ראשו קהתה החרב מעל צוארו של משה שנעשה של שיש ושלמה מקלס אותו צוארך כמגדל השן. אמר רבי אביתר ולא עוד אלא שנתזה. כן צריך לומר לפי דעתי. ועיין בדברים רבה פ"ב (סימן כט) ובשמות רבה פ"א (סימן לא) ובירושלמי ברכות פרק הרואה (ה"א). ורצה לומר שעל ידי שקהתה החרב נבהלו נחפזו כל הרואים וברח משה מפניהם, ור' אביתר סבירא ליה שהרואים שנקטע ראש חשבו שהיא של משה ומשה ברח מפניהם כי לא שתו לב עליו (יפה תואר):

קוסטנר. פירוש בלשון רומי דיין החוקר ושוטר החוקר ביסורים את המחוייבים (מוסף הערוך):

ויצילני מחרב פרעה. יתורא דקרא דריש דאלהי אבי בעזרי מחרב פרעה הוה סגי, ויצילני למה לי, אלא לדיוקא (יפה מראה). וגם מדלא כתיב מיד פרעה אלא כתיב מחרב פרעה משמע מתחת החרב ממש הצילו ולא לקוסטינר (מתנות כהונה):

ר' בון הוי קרי כו'. משום דקשה ליה מה פשעו של קוסטינר שנהרג כי מצווה מפרעה הוא, לכן משני ר' בון דטעמא מפני שידע ה' שהקוסטינר חפץ ברעת משה, ולפי שהצרה שבא על הצדיק אינה חוזרת ריקם לכן יבא הרשע המיצר לו תחתיו ובמקומו, וזהו שנאמר צדיק מצרה נחלץ, הצדיק אף על פי שבא עליו צרה הוא נחלץ מהצרה, ויבא רשע תחתיו, ואותו הצרה אינה חוזרת ריקם אלא הרשע המיצר לו בא תחתיו באותה הצרה עצמה, וכמו המן, ואותן שהלשינו על חנניה מישאל ועזריה:

אמר רבי ברכיה כפר לצדיק רשע. רצה לומר לאו דוקא רשע המיצר לו לצדיק, אלא כל רשע שהוא, ולפי שהקוסטינר רצה להרוג את משה בחרבו נתקיים בו (תהלים לז, טו) חרבם תבא בלבם, וזה נס יותר גדול שבחרבו של עצמו ניתז ראשו:

מלמד שירד מלאך בדמותו של משה כו'. מפרש ויברח משה מפני פרעה שברח בעת שעמד בפני פרעה ומפניו ברח, ואיך אפשר זה, אם לא שנסתר דמות משה מפרעה ונתראה לפניו מלאך בדמותו, ובעוד שהיה משה עדיין לפני פרעה נסתר וברח מפניו:

איסכולין. חכמי עצה:

מי שם פה כו'. הרואה יראה שבפסוק זה לא הוזכרו החגרין, ובשמות רבה ובדברים רבה הנזכרים לעיל לא גריס ליה, ואפשר שדרש פקח נוטריקון קפח כלומר החגרים שנתקפחו שוקיהם (מתנות כהונה):

ועתה לכה כו'. כלומר מעתה יש לך על מה לסמוך. ונראה דצריך לומר ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך שזה הפסוק כתוב אחר מי שם פה לאדם:

שלשים ושש מזכין כו'. בילקוט גרס ברכות בחשבון שהיו יושבין ומחשבין שלשים ושש מזכין ושלשים וחמש מחייבין זכאי:

על שער בת רבים. פירוש הסנהדרין היושבים בלשכת הגזית והם עיני העדה, הם היו על הסנהדראות שהיו בכל עיר ועיר שהיו הסנהדרי גדולה עליהן וכל הדבר הקשה הביאו אליהם, וזהו שאמר המדרש על שער בת רבים זו ההלכה שיוצאת מבית שער הלשכה שישבו סנהדרי גדולה שם:

ומרווחת לרבים. כן צריך לומר. רצה לומר שיוצא משם ההלכה מרווח לרבים לכל סנהדרין וסנהדרין שבכל עיר ועיר:

שיכן לנטות אחרי רבים. מפרש על שער הסנהדרין שכן הדין בהם לנטות אחרי רבים, ושיכן פירושו שייך, רצה לומר ששייך הדין בהם לנטות אחרי רבים:

אפך כו'. זה בית המקדש, ההיכל נקרא אפך כדכתיב (דברים לג, י) ישימו קטורה באפך וגו' (הגר"א):

רוב תכשיטין כו'. דרש אף על המצח:

כך כהונה ולויה ומלכות מבית המקדש. כן צריך לומר. שמשנחרב הבית המקדש נתבטלו הכהנים מעבודתם ולוים משירם ובטלה מלכות מישראל:

כמגדל הלבנון. ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר [ההר] הטוב, כן צריך לומר (אות אמת):

שמלבין. רצה לומר על שם כך נקרא לבנון, ועיין ויקרא רבה פ"א (סימן ב):

צופה פני דמשק אמר רבי יוחנן כו' עד שערי דמשק. כי עד עתה היה המקום שנקרא צופים חוץ לירושלים שמשם היו רואים את ההיכל, ולעתיד לבא שיהיה ירושלים עד דמשק יהיה הצופה אצל דמשק, וזהו צופה פני דמשק (הגר"א):

רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי נחמיה אומר חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה. ורבי יהודה אומר זה מלך המשיח שהוא חד ורך. חד לאומות ורך לישראל. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם ששמו חדרך. ודמשק מנוחתו וכי דמשק מנוחתו. כן צריך לומר לפי דעתי, ועיין ספרי ח"ב (פרשת דברים) פ"א ובילקוט זכריה. ורצה לומר דבשלמא אי אמרינן דחדרך זה מלך המשיח יש לפרש הא דכתיב ודמשק מנוחתו פירושו שהמלך המשיח ינוח בדמשק, אבל אי חדרך הוא מקום על כרחך צריך לומר שדמשק מנוחתו קאי על ה' א"כ קשה הא אין מנוחתו של ה' אלא בירושלים. ותירץ לו שעתידה ירושלים להיות מתרחבת כו' עד שערי דמשק. ומקשה לר' יוחנן שסבירא ליה שירושלים יהיה מתרחבת והא כתיב ונבנתה עיר על תילה דמשמע על מקומה ולא תהיה גדולה יותר. ומשני שירושלים לא תתפשט עד דמשק ברוחב ובאורך אלא בגובהה תתפשט ברוחב ובאורך, אבל למטה תהיה בנויה על תילה כמו שהיתה בראשונה:

עד שיחיה ריפע. ובילקוט ישעיה גרס שיחי דיפי, שיחי פירושו גומא, יקבי המלך (זכריה יד, י) תרגומו שיחי דמלכא והוא ים אוקינוס (מתנות כהונה). והמוסף הערוך גרס עד שיחי ריפע, פירוש בלשון יוני ורומי שם הרים גבוהים במחוז טטר, ויש אומרים שנקראים כן על שם ריפת בן גומר עד כאן לשונו. ובנוסח אחר איתא כדאיתא בילקוט ישעיה קפיטיל מ"ט וזה לשונו עד יקבי המלך ר' ברכיה אמר עד אוקינוס, ר' זכאי רבה אמר עד שיחיא דיפו, ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד היקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ומאן דאמר עד שיחיא דיפו עד יקבים שייקבם המלך שלמה, הרי לארכה כו', וזה הוא הנוסחא האמתית כאן, ובמדרשים שלפנינו יש חסרון הניכר. אך קשה למה יקרא שיחיא דיפו יקבי המלך שלמה, כי עמקי תהומות הים אוקינוס יתכן להקרא יקבי המלך הקדוש ברוך הוא, אבל מאיזה טעם יקראו שוחות הים יפו יקבי המלך שלמה. אך נראה שהוא מטעם שמצינו כתוב בענין בנין בית המקדש שאמר חירם מלך צור בזה הלשון וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם (דברי הימים ב' ב, ט"ו), לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא (עזרא ג, ז), ואחשוב באיזה אופן העלה שלמה את העצים מן הים יפו לירושלים אשר אין שם דרך סלולה וישרה כלל רק דרך עקלתון ובעקמימות גדול, על כרחך שבאמת ראה שלמה לחתור בקרקע הים יפו דרך חדשה כענין תעלות וצנורות שעושין לשדות בית השלחין, להמשיך מי הים יפו בשיחין ובורות, ודרך בם השיט הרפסודות עד ירושלים דרך ישרה בלי שום עקמימות, ועל שם מלאכתו זאת יתכן מאד להקרא ים יפו יקבי המלך שלמה, ומן אז והלאה היה דרך כבושה מן הים יפו לירושלים עם שהיה מרחק רב ביניהם, וזהו שכוון המדרש כאן בהתרחבות ירושלים עד הים ההוא בדיורין וישוב אנשים וקראם יקבי המלך שלמה מטעם האמור (מהמופלא מורינו הרב משה חייקילס מוילנא):

צר לי כו'. שגבהו של העולם קטן מהכיל אותה:

צר לי המקום גשה לי ואשבה. כן הוא בילקוט ישעיה רמז תע"ב וכן צריך לומר:

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה