עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה ב · פרק יב
הנצוחות נראו בארץ. דרש נצנים כמו נצחנים שהם הנוצחים במלחמה. ואיזה זה משה ואהרן שנצחו לפרעה ולמצרים:
עת הזמיר כו' ישראל להגאל. ודרש הזמיר לשון זמר ושמחה:
של ערלה שתזמר. דרש הזמיר לשון (ויקרא כה, ד) לא תזמור, ורצה לומר שהגיע זמן הערלה שתקצץ מכל ישראל, שמשה מלן קודם צאתם ממצרים:
של מצרים שיזמרו. שיכרתו:
עבודה זרה שלהם שתעקר. מפרש הזמיר שיכרתו העבודה זרה:
שיבקעו. וזה כריתה שלהם:
הגיע זמן של שירה שתאמר. דרש הזמיר לשון זמר ושירה:
שתעשו זמירות להקדוש ברוך הוא כו'. רצה לומר הגיע זמנו של לוים לזמר לפניו שירים ומזמורים:
אמר רבי ביבי הגיע זמנה של תורה להנתן שכתוב בה זמירות היו לי חוקיך. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בפסיקתא, והכוונה כמו שאמרו חז"ל (עיין מגילה לב, א) הקורא פסוק בלא זמרה כו':
תייר. מלשון (במדבר יג, ב) ויתורו את ארץ כנען: