אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ב · פרק א

פרשה ב

חביבה כו'. דרש חבצלת נוטריקון חביב בצל, או חביון בצל, צל אל, ועיין בענף, ובילקוט הגירסא נשתנית לשבח:

מנון עבורי. האדון הוא לנגדי, מנון פרש"י ורלב"ג בספר משלי (כט, כא) אדון, כמה דאת אמר (תהלים עב, יז) לפני שמש ינון שמו:

בידי ולבי. כלומר בכל מאמצי כחי בגוף ונפש. ואפשר בידי הוא כנגד נעשה שהיד הוא כלי העשיה, ולבי הוא כנגד נשמע, כמו שאמרו באותיות דרבי עקיבא (אות למד) הלב שומע שנאמר (מלכים א' ג, ט) לב שומע לשפוט:

ורמוסה. לשון (ישעיה כח, ג) ברגלים תרמסנה:

המדבר אמרו. שלמה אמרו בשם המדבר שכך אמר המדבר אני מדבר כו':

חבוים בי. פירוש טמונים בי:

שנאמר יחיו כו'. אפשר שצריך לומר שנאמר (ישעיה כ"ה, ז) וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם (שם ח) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וגו', לכשיבקשם הקדוש ברוך הוא ממני אחזירם לו שנאמר (שם כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון, וארטיב מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה לפניו שנאמר (שם כד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ועיין הגירסא בילקוט:

אחזירם לו. שנאמר שם (כו, יט) וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל, רפאים פירושו המתים:

לא היא חבצלת כו'. בתמיה, וכי חבצלת ושושנה לאו אחת היא, והכי גרסינן בספר ישן בהדיא. ומתרץ כל זמן שהיא קטנה נקראת חבצלת כו', עיין בענף סימן א' ותבין:

שחבויה בצילה. פירוש בצל עצמה, כי היא מסובבת בכיס ירוק מלמעלה, וכמו שכתבתי בענף סימן א' עיין שם:

וכשידלני. וכשיגביה אותי כמה דאת אמר (תהלים ל, ב) ארוממך ה' כי דליתני:

בצר פקדוך. יפקדו אותך בשירה כשיזכרו מה שאירע להם בצר ויאמרו שירה על הגאולה (מתנות כהונה):

מעמיק עיניך בי. משגיח בי, ולשון עמקים קדריש:

בעמקי גיהנם. כדמפרש ואזיל, ועיין בענף כאן:

אלו עבדו עבודה זרה ואלו כו'. ולכאורה חלילה לומר כן על עם ישראל, ואפשר שהכוונה על דרך שאמרו כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כל המלבין את פני חברו כאילו הרגו, וכן יש כיוצא בזה לענין גילוי עריות, ואין להאריך:

אם כן ירדו כל כו'. וישראל ירדו גם כן והקדוש ברוך הוא עמהם, עיין ילקוט תהלים:

דבר אחר שבטך אלו היסורין. נראה דהני תיבות דבר אחר מיותר:

שבטך אלו היסורין כו'. כוונת המאמר שאמרו חז"ל (ברכות ה, א) ששלשה מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל ולא נתנן אלא על ידי יסורין, ואחד מהם תורה, ולכאורה יקשה הא אמרו חז"ל בברכות (שם) כל העוסק בתורה יסורים בדלין הימנו, אך הדבר ברור כי כדי להשיג החכמה והתורה קודם שישיג אותה צריך לאדם להיות לו יסורים פת במלח תאכל וכיוצא להשיג אותה, אבל אחר שכבר השיגה הוא זוכה שהיסורים בדלים הימנו, וזהו שבטך אלו היסורים שקודם שהשיג התורה, ומשענתך זו התורה (כמה דאת אמר (במדבר כא, יח) במחוקק במשענותם) שהשיג, המה ינחמוני.

יכול בלא יסורים רצה לומר יכול שמתנחם רק בזה שהוא בלא יסורים שבדלים הימנו, אבל אינו זוכה על ידי התורה לטוב וחסד, תלמוד לומר אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, יכול בעולם הזה, תלמוד לומר ושבתי בבית ה' לאורך ימים כן צריך לומר, וכן הוא הנוסחא בספר אהבת עולם, ורצה לומר יכול שאינו זוכה לטוב רק בעולם הזה, תלמוד לומר ושבתי בבית ה' לאורך ימים בעולם שכולו ארוך (ספר הנזכר לעיל):

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה