אור ברסלב

עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה א · פרק יד

פרק יג

בכרום פניו. כלומר נתכרכמו פניו מפני הפחד, ובכרמי דריש לשון כרום, וגדי לשון גדי עזים, ועין כמשמעו:

הצרתה. לשון צרה, ומלת צרור קדריש:

המרתה. לשון מירור:

ולי בין שדי ילין. אף אם היה עובר לנגוף המצרי שהיה מוטל בין שדי, מכל מקום אצלי היה לן בין שדי דרך חיבה (רד"ל):

והמלאך נכנס. זה המדרש פליג על הא דאיתא בשמות רבה פרשה י"ח (סימן ב) שהקדוש ברוך הוא בעצמו נכנס ופוסע בין ישראל ובין המצרי והיה נוטל נשמתו של מצרי (יפה תואר שם):

מימר. לשון מרירות:

שיכול לומר למדת הדין די. הכוונה לפי דאיתא בתורת חיים חולין דף פ"ו כשנתחייבו ישראל כליה חס ושלום אז הקדוש ברוך הוא נותן חלק למדת הדין וחלק למדת הרחמים, כי בשניהם נברא העולם, ומדת הרחמים בוחר חלקו קודם ונוטל כל העולם שהוא חלק היפה וגדול, ומדת הדין נוטל איש שהכל בו ששקול ככל העולם, וזהו שאמר המדרש אדם גדול שיכול לומר למדת הדין די, רצה לומר ששקול ככל העולם שיכולין לומר למדת הדין שדי לך בו:

אלו אבות העולם. ודרש בכרמי בזכות האבות שנקראו כרם דכתיב (ישעיה ה, א) כרם היה לידידי שדרשו חז"ל (איכה רבה ב, ו) על אברהם, ובילקוט תמצא הגירסא משונה (מתנות כהונה):

אי תימר דאינון תרי. פירוש אם תאמר סמים זה אינו רק שני סמים, והלא כבר נאמר סמים קח לך סמים ולכתוב סמים האחרון אצל הראשון ולכתוב קח לך סמים סמים ולבסוף לכתוב נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה, אלא לפיכך כתבו אחרונה לומר שהוא כנגד חמשה הראשונים, כן הוא בפרק קמא דכריתות (ו, ב), אבל ממה שמסיים הספר בד בבד משמע דדייק מיתורא דבד בבד לומר שיהיו חמשה כנגד חמשה והכי גרסינן מה תלמוד לומר בד בבד, והכי גרסינן בהדיא בספר ישן, ופירושו אי סמים פירושו תרי הרי נאמר, ופירושו ידוע שמיעוט רבים שנים, מה תלמוד לומר שוב בד בבד אלא לומר תן חמשה כו', וכן זה הוא לקמן (פרשה ג) בפסוק (ו) מי זאת עולה (סימן ד) [מתנות כהונה]. ועיין מה שכתוב הגר"א על פסוק באתי לגני:

שהיתה מצומצמת כו'. הקטורת היה מצומצם בין שני בדי הארון ביום הכפורים שנמשלו הבדים לשדים שהיו בולטים כשני דדי אשה כדאיתא ביומא דף נ"ד ע"ב, והכי קאמר קרא צרור המור דודי לי וגו' כמו שצרור המור הקטורת היו בין שני בדי הארון כך דודי היה לי, ששם היתה עיקר השראת השכינה בקביעות:

מתמרת ועולה. פירוש שהעשן עלה דרך ישר כתמר:

פוסה. יורד ומשפיל:

כאשכול. לקמן גרס כמקל, וכן הוא בפרק אמר להם הממונה (יומא לח, א):

עד שבא דוד ופירשו כו'. וזה לשון התנחומא (תצוה סימן טו) וכסה ענן הקטורת מהו וכסה לשון מחילה הוא כענין שנאמר כסית כל חטאתם סלה, עד כאן. ולפי זה פירוש וכסה ענן הקטורת, ענן הקטורת יכסה על עונם, ומקרא נשאת עון עמך כסית וגו' לא הביא רק לראיה שוכסה שכתיב בקטורת הוא פירוש כיסוי עונות, ואפשר לפרש גם קרא נשאת עון עמך וגו' לומר שעיקר נשיאות העון היה בכיסוי ענן הקטורת:

בין הבתרים. שנאמר שם ועז משולשת, וזהו עין גדי:

ברית לאמר מדבר הכתוב באברהם. נראה דצריך לומר דבר אחר מדבר הכתוב (רצה לומר כתוב אשכול הכופר) באברהם וכמו שמסיק והולך:

הרהורי דברים. קשה שאין זה הרהור אלא דברים מפורשים מכיון דאמר להקדוש ברוך הוא כו'. ויש לומר דלאו דוקא אמר בפיו אלא הרהר, וה' חוקר לב (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ד (סימן ה):

וסגלתי מעשים טובים יותר ממנו לפניך. כן צריך לומר וכן הוא בבראשית רבה שם:

ודחת בריתי לבריתו. והוא במה שהרג ארבע מלכים שהיו מבני נח:

שמא יעמוד אדם אחר כו'. רצה לומר דנתירא פן גם בבניו יעשה כן שיבחר היותר הגון שבהם לקיים בו הברית והאחרים יאבדו (הרב אברהם בן אשר [בספר אור השכל על בראשית רבה]):

מנח לא העמדתי מגינים וצדיקים. רצה לומר שהקדוש ברוך הוא ענהו לומר ממך אני מעמיד מגינים של צדיקים כלומר הצדיקים שבזרעו לא יבחרו הגדולה לעצמם אלא יבקשו רחמים גם על כל הדור להגין עליהם בזכותם, וכדאשכחן במשה רבינו בשעה שחטאו ישראל בעגל שביקש רחמים על ישראל, כי אף על פי שאמר לו ה' (שמות לב, י) ועתה הניחה לי ואעשה אותך לגוי גדול לא נתרצה בכך אלא ביקש בתקנת ישראל ומסר נפשו עליהם, וכמו שנאמר (שם פסוק לב) מחני נא מספרך וגו', וכן כיוצא בו שאר הצדיקים מזרע אברהם הם מגינים על דורם, אבל נח לא זכה להעמיד מגינים של צדיקים להגין על כל זרעו, ובזה נענש נח מדה כנגד מדה כמו שאמרו בזוהר ויקרא (טו, א) על מה שנקרא המבול מי נח לפי שהוא גרם הדבר במה שלא בקש רחמים על דורו להגין עליהם, ולפיכך גם ממנו לא עמדו מגינים של צדיקים, אבל אברהם שנתאמץ מאד לבקש רחמים על דורו כמו שמצינו במעשה סדום לפיכך אף הוא זכה להעמיד מגינים של צדיקים המגינים על בניו מדה כנגד מדה (הרב אברהם בן אשר ונזר הקודש):

מנח לא העמדתי כו'. אבל ממך אני מעמיד כו'. כן הוא בבראשית רבה פרשה מ"ד, רצה לומר שממך אני מעמיד הנפשות המוכנים למעלה בשורשן להיות צדיקים, ומכל מקום אין זה ביטול בחירה, כיון שאין זה אלא הכנה בעלמא ולפעמים כח הבחירה מתגבר על הכנת שורשן (יפה תואר ונזר הקודש):

שיכול לומר למדת הדין די. רב עתה, הרף ידך מהעם:

אני נוטלו וממשכנו בעדם. ומכיון שזה ניטל הוי ליה כאילו לקו כולם, כי כל ישראל כגוף אחד שבלקות קצתו מרגיש כולו (יפה תואר). ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ס':

בכרמי. בזכות ישראל שנקראו כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה, ז), ועין גדי פירשתי לעיל:

בן גזירה. שם חכם:

זה הקדוש ברוך הוא איש שהכל בו. וזהו שאמר בתנא דבי אליהו פ"א על הקדוש ברוך הוא עשיר ושמח בחלקו, ורצה לומר שיש בו כל השלימות בבלתי בעל תכלית ואין צריך לכלום, שאינו מקבל שום תועלת מעבודת הנבראים כי אם תצדק וגו' (איוב כב, ג), רק הכל למען תועלת נבראיו שעל ידי עבודתם יקבלו כל טוב, ושמח בחלקו, כלומר שש מעצמותו לא מזולתו, כי מסבב כל הסיבות וסיבתו בעצמותו:

מכחו של לוט. בן אחיו של אברהם שהיה אברהם מבקש רחמים עבורו ונתן נפשו עליו במלחמות המלכים, ובכל זאת כפר בעמון ומואב ובחר בזרע אברהם (רד"ל):

נאמר כאן עין גדי. ולשון בכרמי נדרש לשון אסיפה כדאיתא בשבת (פח, ב), וכמו שכתוב בדברי הימים שם ויקבצו יהודה לבקש וגו' (רד"ל):

יהודה וישראל לעתיד לבא. צריך לומר והודה בישראל, לעתיד לבא כו' (אות אמת):

תוכן העניינים

עץ יוסף על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה