עץ יוסף על קהלת רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה ה · פרק יא
מן דימוסין. מן המרחץ:
בצרכיהן כו'. בצורך ועסק הבריות שבאים לפניו לדין. ועבדו היה מוזג לו את הכוס ומפני הטרדה שהיה עוסק בצרכי הבריות לא היה פנוי לקבל ממנו והעבד נתנמנם וישן:
אוף למידמוך כו'. אף לישן אין אנו פנוין:
למלך שהיה לו פרדס כו'. עיין בירושלמי פ״ב דברכות (ה"ח) ובחזית פ״ו פסוק (ב) דודי ירד (סימן ג):
איזה צדיק יש בישראל ומסלקו מהם. כדי להדאיב את נפשם בסור השלמים מהם. או להסיר המגין מעליהם להיות מקום להביא עליהם רעה אחרי כן, כמו שבא המבול במות מתושלח. וכן אמרו בספר הזוהר גבי מכל אשר בחרבה מתו שבתחלה מתו הצדיקים כדי שלא יגינו עליהם (יפה תואר):
רבי יהודה אומר הנר הזה כו'. עיין בבראשית רבה פרשה ס״ב סימן ה' [ב] שם נתבאר:
דילמא. פירוש מעשה. ועיין בחזית (שם סימן ב) ובבראשית רבה שם ובירושלמי פ״ב דברכות (שם):
הוו יתבין פשטין. היו יושבין ולומדין תחת תאנה אחת:
חושדנו. חושד אותנו שנקח כלום מתאנתו ולפיכך הוא משכים כל כך ומלקטן:
מצוה הדא כו'. שזה שהיו חוסים בצלו של תאנתו והיו לומדים היה נחשב לו לבעל התאנה לזכות:
ההוא יומא שבקין דלא לקט. פירוש ההוא יום שבק בעל התאנה לתאנים ולא לקטן כדי שיראו שכן הוא כדבריו:
דודי ירד לגנו. עיין בחזית:
הקב"ה יודע מעשיו של רבי חיא כו'. רצה לומר הקדוש ברוך הוא יודע במעשיו של רבי חיא שהשלים חוקו במעשים ובתורה וחדש כל מה שהיה לו לחדש בחלק המגיע לו מהתורה, לכן סלקו הקדוש ברוך הוא לאור באור החיים ולמען ינוח מתגרת יצר הרע כדאיתא בבראשית רבה פ״ט (סימן ה):
ארבעה דברים שהם תשמישו של עולם כו'. עיין בבראשית רבה פרשה צ״א סימן י״א [ט] ושם נסמן:
עד היכן. פירוש עד אימת מוליכין אותו לבתי מדרשות עד שיהיה גדול ויודע סודות התורה כשם הגדולים. והרמז בפסוק זה על משה רבינו עליו השלום מתוקה שנת העובד ראשי תיבות משה וסופי תיבות הדת, לפי שניתנה התורה על ידו ועל כן מתוקה שנתו (מכלול יופי). והוא מה שאמרו בפרק הרואה (סוף ברכות) תלמידי חכמים אין להם מנוחה, כלומר שכל תלמיד חכם מוסיף לפי ערך מה שיגע בעולם הזה (יפה מראה):