עץ יוסף על איכה רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה א · פסקה לט
לבני יהודה. כלו' לבני שבט המלכות:
משלשים. הורידו מעל החומה לבני חיל האויב:
מי שלוקה כו'. כמו שעשו האויבים שלקחו קופה של זהב ולא נתנו כלום:
עאכ"ו. שעבירה היא בידן:
עובדא כו'. מעשה היה בשתי נשים זונות בעיר אשקלון שהיו מריבות זו עם זו ואמרה אחת לחברתה כשהיו מריבות זו עם זו עוד אינך הולכת מכאן שמראה פניך כמראה פני יהודית. לאחר ימים נתרצה זו עם זו. אמרה לה על הכל שדברת כנגדי יהא מחול ופטור לך. חוץ על מה שאמרת לי מראה פני דומין לפנים של יהודית זה לא יהא מחול לך ולא פטור:
לכך נאמר ראה כו'. דרש זוללה לשון מאוס ומזולזל: