עץ יוסף על איכה רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה א · פסקה יז
קום סוק. קום ולך:
נסיב פעלא דאבוך. ואתה תקח נכסי אביך שעמל בהם:
אמר ליה ומי סליק כו'. א"ל דרך שאלה הלך אבוך למקום קפודקיא מימיו:
מד. לשון מדה ומנין כלומר מנה עשרים קורות בקורות הבית שהרצפה היתה על גביהם אתה תמצא ממון אביך:
זיל מנינן כו'. לך ומנה מראש הקורות עד סופן ותחזור חלילה מסופן לראש עד אותו קורה שישלימו לך מנין עשרים שם תמצאנו:
ואיעתר. והעשיר:
קפא בלשון כו'. דרש קפודקיא נוטריקון קפא דוקיא:
קפא בלשון יון עשרים כו'. והערוך כתב להיפך. ובגמרא פ' הרואה גרסי' א"ל קפא כשורא דיקא עשרה זיל כו' ע"ש: