אור ברסלב
עמק שאלה סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח › יד

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח · יד

יג

עוד בסוגיא זו בס"ד

ליישב קושית התוס' על רבא. גם ליישב קושית בעל אוה"נ דלמא ר"ה סובר דוקא באלו השמנים כבתה זקוק לה. גם ליישב מהס"ד דאביי בדברי רב. אך יש להקשות עוד. דכיון דע"כ מיירי כאן ביש לו עוד נר בביתו. דאם לא כן באין לו נר אחד אמר רבא דנ"ב עדיף. אם כן הא כתב המ"א לעיל בשם הגמ"ר דביש נר אחד כשר במקום אחד שוב לא חיישינן לשמא יטה. גם אם נר פסול עומד במקום אחר. אך לכאורה נראה דרבא דפי' כאן דברי ר"ה הוא עצמו סובר ג"כ דמותר להשתמש לאורה וכ"כ הגאון מהרד"א בתשו' שבו"י ח"א סימן ל"ט. וכן משמע מדברי הרז"ה. אולם הרשב"א הוכיח דרבא סובר אסור להשתמש לאורה. דלקמן אמר נר חנוכה ונ"ב. נר ביתו עדיף משום שלום בית. והשתא אם מותר להשתמש לאורה יקח נר אחד ויניחנו על שלחנו ויהא עולה לכאן ולכאן. וכמו שאמרו בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. אך לענ"ד קשה ע"ז הא נר ביתו החיוב במקום סעודה. ונ"ח מצוה על פתח ר"ה. ואי משום דלא גרע משעת הסכנה. הרי בזה באמת אמר רבא דצריך נר אחר. והוא אפילו למאן דאמר דמותר להשתמש לאורה כמ"ש הרז"ה. משום דבלא זה ליכא פרסומי ניסא ואינו יוצא ידי חובת נ"ח כלל. וא"כ מאי קושיא הא שפיר אמר רבא דבאין לו אלא נר אחד יניחנו על שלחנו דבזה יהיה נר ביתו. אף שאינו יוצא ידי חובת נ"ח משום דבזה דאין לו אלא נר אחד על שלחנו ליכא פרסומי ניסא. ואם היה מניחו על פתח ר"ה ודאי הי' יוצא ידי חובת נ"ח דאיכא פרסומי ניסא. מ"מ נר ביתו עדיף. ואפשר דהרשב"א אזיל כאן בשיטת הסוברים דכל צריך בש"ס אינו אלא לכתחלה. ועי' בחי' הרשב"א יבמות (דף ק"ג). אבל לאותן הסוברים דצריך עיכובא הוא שפיר י"ל דרבא דמפרש דברי ר"ה כאן. הוא בעצמו סובר כן. ומעתה לפ"ז י"ל דהאי ומותר להשתמש לאורה, אינו חוזר בנותן טעם על דברי ר"ה. רק שמסיים רבא דינו. דכיון שמפרש דברי ר"ה שטעמו משום כבתה זקוק לה. לכך ממילא אמרינן דמותר להשתמש לאורה. דאין ס"ד בשום אדם לאסור להשתמש כנגדה. וזה דוקא אחרי שרבא בנותן טעם על דברי ר"ה שהוא משום דכבתה זקוק לה. אבל בל"ז הייתי אומר דמדברי ר"ה מוכח דאסור להשתמש. וסובר דכבתה אין זקוק לה. והא דאוסר להדליק בחול הוא משום כיון דתיקנו על נס דמנורה. אותן השו"פ שפסולין למנורה פסולין לנ"ח וכמ"ש הר"ן טעם זה על מה דאסור להשתמש לאורה. משום דתיקנו על נם דמנורה. וא"כ הא בגמרא דילן לעיל פסלו השו"פ שפסולין לשבת פסולין למנורה. דכתיב להעלות נר תמיד. שיהיה השלהבת עולה מאלי'. וא"כ מה"ט פוסל ר"ה לנ"ח. ולפי זה ודאי אסור גם להשתמש לאורה. משום זה דדימו אותה למנורה. ולכך אחרי שבא רבא למעט דטעמי' דר"ה דכבתה זקוק לה מסיים דמותר להשתמש לאורה. והיינו דכיון דלאו מה"ט דדימו אותה למנורה פסלו השו"פ. אין לומר ולדמות למנורה לאסור להשתמש כנגדה. אך יש לדחות דהא ע"כ מה שהוצרך למיעוט במנורה מלהעלות נר לא קאי רק על פתילות. דשמנים כתיבי בהדיא בקרא שמן זית זך כתית. וכן העתיק הרמב"ם פ"ג מתו"מ. א"כ לפ"ז אם נדמי' למנורה אין כשר רק שמן זית. מיהו יש לדחות דהא גם למנחות דיש ק"ו להצריך כתית כמו למאור. אמרינן בזה דהתורה חסה על ממונן של ישראל. כ"ש שלא יתקנו חז"ל שמן שיהיה דומה למנורה ממש משום זה הטעם. וכיון דאי אפשר בכתית שוב אין מצוה בשמן זית יותר משאר שמנים. רק שבעינן הלימוד שבעינן שיהי' השלהבת עולה מאלי'. י"ל דזה דומה למנורה. וממילא פסלינן גם השמנים הפסולין לשבת שהטעם בהן שצריכין הטיי'. ולכך הוצרך רבא לומר דר"ה לאו מטעם זה פוסל. אלא משום כבתה זקוק לה. וכיון שלא דימו למנורה ממילא מותר להשתמש לאורה. ולפ"ז י"ל הא דהוכיחו מר"ח דסובר מותר להשתמש לאורה. אין זה ממה דאוסר להדליק בשבת. דהא משום שמא יטה אין לחוש כיון דע"כ יש לו נר ביתו שהוא כשר. ורק מזה דמתיר להדליק בחול א"כ ע"כ לא דימו למנורה מוכח דסובר דמותר להשתמש לאורה. אך לפ"ז יהי' נשאר בקושי' למה אוסר להדליק בשבת. אך יש לומר דהתה"ד הוכיח דאם הדליק בע"ש וכבתה אפי' קודם קב"ש אין צריך לחזור. דאל"כ האיך התירו להדליק בשמנים ופתילות בשבת ניחוש שמא תכבה קודם צ"ה יעו"ש. והנה י"ל דר"ח באמת סובר זה דמשום דבעינן שתדלוק משקיעת החמה. ולכך בשבת אסור להדליק שמא תכבה קודם שיעור זמנה להדלקה. והגמרא לא ביארה טעם זה משום דפשיטא להו אם אין לנו הוכחה דמותר. וכמ"ש התה"ד. ולכך לא הוכיחו מר"ח רק היפך טעמא דרבא דמוכח דכבתה אין זקוק לה. וכן מזה עצמו מוכח דמותר להשתמש. אבל בשבת אין הטעם משום דזקוק לה רק דלמא תכבה קודם שיעור הדלקה לגמרי. ומעתה י"ל דזה ס"ד דאביי דסובר כיון דמתיר רב להדליק בחול מכח שניהם דכבתה אין זקוק לה. ומותר להשתמש. והא דמתיר להדליק בשבת היינו משום דסובר כתה"ד דגם אם תכבה קודם קב"ש א"צ להדליק כיון שכבר התחיל זמן הכשר מצוה. וטעמי' דר"י דסובר כרב דאסור להשתמש. י"ל דהוא אינו סובר כרבא לקמן דבשעת הסכנה צריך נר אחר לכ"ע דאל"כ לא יצא ידי חובתו. ולכך הוכיח מדסתם רב. א"כ דמותר להשתמש יהי' מותר ליקח נ"ח ולהשתמש כנגדו בסעודתו וכמ"ש הרשב"א. וא"כ יהי' בזה חששא דהטיי'. ולכך ע"כ סובר רב דאסור להשתמש. והא דלדידן הלכה כן הוא כר"י וכר"י דלא יהא מצות בזויות ודו"ק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה