עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח · יא
הרמב"ם פ"ח מלולב. או שלקטן א' א' לאכילה. עי' בכ"מ מה שהקשה ע"ז. ונראה לתרץ דבגמרא הקשו הא הוי פ"ר ולא ימות. וע"ז הוצרכו לתרץ דאית ליה הושענא אחריתי. והנה בסימן תרמ"ח הביא הטור פלוגתא באם הפיסול הוא מחצה על מחצה. דדעת ר"י דכשר דדומה לפרוץ כעומד. ודעת ראב"ד דפסול דדומה לאיסור וטומאה דמחצה על מחצה לא הוי כרוב. ועי' בחולין (דף כ"ט) ובתוס' שם. והט"ז כתב דדיוקא דמתני' סתרי אהדדי. דמרישא משמע רובא דוקא אסור. ומסיפא משמע מועט דוקא מותר. והוי ספק ולחומרא. והנה אף דכאן בהדס ליכא דיוקא דמשנה כמו בשם. מ"מ ודאי דין אחד להם דאם נאמר בשם דדיוקא דרישא עיקר דדוקא רובא אסור. ע"כ כדעת ר"י דלולב דומה לסוכה וא"כ גם בהדס כן. וכן להיפך וז"פ. והנה לפ"ז שפיר נקט הרמב"ם הדיוק שלקט א' א' לאכילה. דבזה ליכא פ"ר. דהנה עיקר פ"ר הוא משום שכיון שבשעת עשיית המלאכה ודאי נעשה האיסור הוי כמתכוין לעשות האיסור. אבל כאן דאמרו אם היו ענבים מרובים מעליו פסול ואם מיעטן כשר. ולפ"ז אם הענבים יהיו שוין במספר העלין הוי ספק. וכמו באתרוג במחצה על מחצה. א"כ כיון שמלקט א' א' לאכילה הרי בעת שמגיע לשיעור שיהיו ענבים שוות לעלין אכתי ליכא בזה פ"ר כיון דאפשר דלא מתכשר בזה שעשה להיות מחצה על מחצה וכל שאין ודאי שנעשה האיסור לא מיקרי מתכוין לעשות האיסור ושוב אחר שלקט עד שהגיע למחצה מותר ללקוט גם השאר. ולא הוי פ"ר דמתקן מנא במה שלוקט השאר דהא אפשר דכבר תיקנן במה שמיעט מקודם הרוב עד שהגיע למחצה על מחצה. ועתה אין כאן תיקון מנא כלל. וכיון שהוא לא כיוון מתחלה ללוקטן כולן לאכילה רק בכל פעם שרצה לקט א' א' מהן ליכא בכה"ג פ"ר. דבעת שמלקט א' עד שמגיע למחצה ולא היה רוצה ללקוט יותר. בזה ודאי ליכא פ"ר דלא הוי כמתכוין לאיסור כיון שלא נעשה ודאי האיסור ושוב אח"כ כשנעשה לו רצון ללקוט יותר ג"כ ליכא פ"ר במה שמלקט ממחצה ע"מ עד שמיעטן מרוב. כיון דאפשר דאין מתקן מנא כלל עתה משום דכבר נתקן. וכ"ז לדידן דאנן מספקינן בכונת התנא אם נדמי' לאיסור או למחיצות. והיינו משום דהדיוקים סתרי אהדדי. אבל לתרץ אליבא דראב"ש דהוה תנא. ודאי דוחק לתרץ דהתנא הוא מסופק ולכך לא הוי פ"ר בכה"ג ולזה הוצרך הגמרא לתרץ דאית ליה הושענא אחריתי: