אור ברסלב
עמק שאלה סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח › ב

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח · ב

סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח

הרא"ש פ"ק דפסחים סי' י"ד כ' יש מן הגאונים וכו' והקשה בשאג"א ספ"ג קושיא חדא דאם תלוי במה שקיבל הנפקד אחריות. א"כ אפילו בביתו אינו עובר עליו. ואי בעינן דוקא בבית הנפקד א"כ אפילו לא קיבל אחריות הרי אינו ברשותו. ועוד קשה הא לפ"ז לא אתי' רישא דמכילתא דיצא חמצו של עכו"ם בביתו של ישראל. דהוא ברשותו ואינו שלו. והא ע"כ איירי בלא קיבל אחריות. דבקיבל ודאי עובר. ולכאורה נראה ליישב קושי' הב'. דהנה הרא"ש הביא מקודם דאחריות דש"ח נמי חייב. ומגנב ומתאביד בפשיעה קאמר. אך הנה הרמב"ם בפ"ב מהלכות שכירות כתב דעכו"ם אימעטו מכלל שומרים. והנה בזה יש פלוגתא דלדעת הרמב"ם אע"פ שאימעטא מדין שומרים מ"מ בפשיעה חייבים משום דפושע מזיק הוא והרי"ף והרא"ש חולקים דבפשיעה נמי פטור. דפשיעה לא הוי אלא גרמא בנזקין. עי' בב"י סימן ש' ס"ו מ"ש בשם הרמב"ן. והנה נראה ודאי דגם לדעה זו ישראל ודאי פטור אם פשע בפקדון של עכו"ם. אבל עכו"ם שפשע בפקדון של ישראל חייב. דהא מצינו גם גבי הרג הנפש דעכו"ם מחייב בכפתו ומת ברעב או כפתו לפני ארי אף דזה לא הוי רק גרמא כיון דאין המעשה נגמר מיד. אעפ"כ עכו"ם נהרג בזה. א"כ ה"נ בנזקין דעכו"ם מחייב בגרמא. וע' בסנהדרין (דף ע"ו) דלדידן דהלכה כרבינא כל שחייב ברוצח כ"ש שחייב בנזקי' וא"כ ל"ק כלל דשפיר רישא דברייתא מתפרש בחמצו של עכו"ם פקדון בביתו של ישראל דאינו שלו משום דהוא פטור אף מפשיעה כיון דנתמעט מדין שומרים. אבל בחמצו של ישראל בביתו של עכו"ם כיון דאיכא חיובא דפשיעה על העכו"ם דאם פשע חייב לשלם, מה"ט לא נקרא ברשות ישראל. אך לענין מה בעינן קבל אחריות. נראה דהוא מגמרא דגבי מפקיד פירות אצל חבירו דסובר רב דהוי כרגלי מי שהופקד אצלו. ובגמרא שם אנא דאמרי אפילו לר' ע"כ לא קאמר רבי התם אלא דבסתמא לא קבל נטירותא אבל הכא הא קבל נטירותא. והמשנה דתנן פירותיו כמוהו אוקמינן ביחד לו קרן זוית. ופרש"י דהשאילו ביתו והרי הן ברשות המפקיד. אבל הכא דמשכן שומר וקיבל עליו שמירתן הרי הן כרגליו עכ"ל. הרי מוכח דלא אמרינן דהן ברשות הנפקד אלא כשקיבל שמירתן. אבל היכא דאשלי ביתא ולא קיבל שמירתן ואף דבסתמא לרבי הן ברשות המפקיד משום דאשלי ביתא:

וא"כ לפ"ז שפיר הוצרכו הגאונים לזה שקבל אחריות והיינו עכ"פ אחריות פשיעה דקבל עליו שמירת ש"ח אז הן נחשבין ברשות הנפקד. וממילא אין המפקיד חייב משום מיעטא דבתיכם. אבל כשאין אחריות כלל על הנפקד הרי לא קיבל כלל שמירתן. והרי הן ברשות מפקיד והשאיל לו ביתו. וא"כ אינו רק ביתו של מפקיד ולכך הוצרכו שיקבל עליו אחריות פשיעה. ובזה מיירי גם סיפא דמכילתא דעכו"ם אע"פ שנתמעט מדין שומרים הוא חייב בפשיעה הגם דלא הוי רק גרמא. וכיון שקבל עליו נטירותא צריך לשמור כראוי ושלא יפשע בשמירתו, וא"כ מה"ט הוי ברשותו ולא מיקרי רשותו של מפקיד. ורישא דמכילתא דלא מיקרי חמצו של ישראל אף דהוא פקדון אצלו מ"מ כיון דפטור מדין פשיעה הרי אין עליו חיוב אחריות כלל ואינו שלו. אך לכאורה קשה על הגאונים דהביאו דין המכילתא להלכה דפקדון מיקרי אינו ברשותו. והא הרי"ף בריש מציעא כתב בשם גאון דפקדון יכול להקדישו ולא נתמעט מביתו שיהי' ברשותו משום דפקדון ברשותא דמרי'. וכן מוכח מש"ס דילן פ' הספינה וכמ"ש הפוסקים וא"כ האיך אפשר למעוטי מבתיכם היכא שהוא מופקד. הא ג"ז מיקרי ביתו דהוא ברשותו וכמו שיכול להקדישו לכך נראה לומר דמה שהפקדון ברשותא דמרי' הוא משום דיד שומר כיד בעלים וא"כ הוי רשותי' ג"כ כרשות בעלי'. אבל עכו"ם דאימעטו מדין שומרים לא אמרינן בהו יד שומר כיד בעלים ולכך מיעטה המכילתא דחמצו של ישראל בביתו של עכו"ם לא הוי רשותו. ואע"ג דבביצה אמרינן דכל דלא הוי שומר השאילו ביתו. שאני בזה שאמר לו הא ביתי קמך או שאמר לו עול ואנטר דהוי לי' כהשאילו ביתו ונתן לו רשות שישמור הוא בחצרו. אבל בקיבל שמירה לא השאילו חצרו לדעת הגאונים רק היכא דאמרינן דיד שומר כיד בעלים. א"כ ממילא גם רשות השומר כרשות בעלים אבל בעכו"ם אף שקבל עליו לשמור מ"מ כיון דאימעטו מדין שומרים לא אמרינן דשומר כבעלים ולא הוי רשותו כרשות ישראל ולכך אימעטו מבתיכם דהוי אינו ברשותו. ולפ"ז שפיר הוצרכו הגאונים (היכא דהנפקד והמפקיד ישראלים) קבלת אחריות דבלא קבל אחריות בזה ודאי אמרינן דהוי כרשות המפקיד ולא נוכל למעט מבתיכם כמו דלענין הקדש לא נתמעט מביתו רק דלזה מועיל קבלת אחריות דהמ"א בסימן תמ"ג כתב דאם לא מכרו בע"פ חייב הנפקד לשלם דהוי כפשיעה והחק יעקב חולק ודעתו לחלק בין שומר שכר לשומר חנם עיין שם בדברי השואל ובסוף דבריו. וא"כ תיכף כשיגיע זמן איסורו ולא מכרו הרי מיעט בשמירתו וצריך לשלם וכיון שכן נסתלק שמירתו ולא הוי עוד יד שומר כיד בעלים. ואין עוד רשותו כרשות בעלים. ואם כן שפיר משום זה הנפקד דוקא עובר. ולא המפקיד. ולכך בעינן קבלת אחריות וכמו שכתב החק יעקב דבשומר שכר חייב לשלם ואם כן נסתלק שמירתו:

ובדרך זה י"ל ראיית הר"י שחולק עליהם ומביא ראי' דכתוב וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש. וכתב הרא"ש ולא הבנתי ראייתו. וגם לא כתב לפרש דברי המכילתא. ובמה שכתבתי יש לומר דהנה בריש פרק ב' דשכירות כתב הרמב"ם יצאו הקדשות שנאמר בו כי יתן איש אל רעהו ויצאו נכסי עכו"ם. וכתב הה"מ מפורש שם הקדש רעהו כתוב. פי' ואין הקדש רעהו והוא הדין לנכסי עכו"ם. שכל מקום שהוזכר רעהו אין העכו"ם בכלל. ופשוט הוא ומבואר במכילתא עד כאן לשונו ואם כן לדעת המכילתא שפיר ממעטינן עכו"ם כמו דממעטינן הקדש מרעהו. והנה התוספות בבבא מציעא (דף נ"ו ע"ב) כתבו על זה רעהו ולא של הקדש ובריש מרובה ממעט מוגונב מבית האיש. עכ"ל. והנ"מ יש לומר דאם נתמעט הקדש מבית האיש לא נתמעט עכו"ם דגם עכו"ם בכלל איש. וכמו דמרבינן לענין נדרים ונדבות שעכו"ם נודרים ונודבין מדכתיב איש איש. אבל אי ממעטינן הקדש מרעהו נתמעט גם עכו"ם. ולפי זה יש לומר דזה כונת הר"י דממעטינן מוגונב מבית האיש ולא של הקדש. ואם כן לא נתמעט עכו"ם מדין שומרים. והמכילתא סברי דעכו"ם נתמעט וכמו שכתב הרב המגיד משמו. אבל לפי דרשה זו לא נתמעט עכו"ם. ואם כן לא נוכל לומר דהמיעוט מבתיכם קאי על זה האופן כדרשת המכילתא. דהא ודאי דזה שהוא שומר מקרי ביתו כמו דמקרי ביתו לענין הקדש. ואם כן יש לומר דבתיכם בא לרבות הפקידו ביד עכו"ם דגם זה מיקרי ביתו וכמו שכתב הכסף משנה בפרק ד' מהלכות חמץ. וליכא מיעוט דהיכא דאינו ברשותו אינו עובר עליו. והגם שהתוספת ריש מרובה (דף ס"ג) ד"ה רעהו כתבו להיפך דעיקר המיעוט מרעהו. משום דמבית האיש לא נוכל למעט דגם הקדש קרוי איש כדכתיב ה' איש מלחמה. יש לומר דהר"י חולק וסובר דאדרבה מרעהו לא נוכל למעט. כדאמרו רעיך ורע אביך זה הקב"ה. אבל איש סתם לא נקרא רק איש מלחמה. ומרעהו יש לומר דממעטינן עכו"ם שנתן פקדון לישראל דהא גם גזילו מותר מדכתיב רעיך. אבל ישראל שנתן פקדון לעכו"ם יש לומר דלא יצא מכלל שומרים וחייב בטוען טענת גנב. ואף על גב שכפלא תלוי בשבועה אבל על כל פנים על העיקר הקרן חייב כדין שומר שכר. והקדש דנתמעט הוא דוקא מדכתיב וגונב מבית האיש. ועכו"ם לא נוכל למעט מזה. והא דלעיל בבבא קמא (דף ל"ז) ממעטינן שור של הקדש שנגח שור של ישראל. או שור של ישראל שנגח של הקדש מדכתיב רעהו. יש לומר דהתם ג"כ סמכו על דכתיב שור איש ולא שור הקדש.

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה