עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · השמטה יא
באתי לביתי על שבת העבר ומצאתי את מכתבו הארוכה בענין המחלוקת שבעירם אודות השו"ב שלהם. ואשר כבודו צועק מרה על העלמת עין מאיסור בכל יום. אשיב למעל' בקצרה. לפי הנראה ממכתבו שכח כבודו להעתיק לפני מה שנכתב במכתבו שהי' נדר עד"ר וכ"א מהצדדים ע"ד חברו ובשביל הטובה שעשינו כל צד לחברו באם יעבור על תנאי השלום הזה והעלה זה בספר. וזה לא נמצא בההעתק ששלח לפני מהמכתבים. ולפי ההעתק ששלח. אפילו אם נחליט שזה מיקרי נדר לא תק"ה. אין זה אלא נדר שהודר ברבים אבל לא עד"ר. גם אם אין שום כתב אחר רק מה שהעתיק לפני. לא דקדק מעל' בו. שלא קבלו עליהם לחתיכה דאיסורא רק מהד' שוחטים הנמצאים פה מהלין כהיום. א"כ עכשיו שנפטר אחד מהשנים שנשארו וצריכים ליקח שו"ב חדש עליו לא חל האיסור כלל. והגם שבכתב הסדר והתקנה שעשו הנבררים נזכר שלא ימעט מלהיות ג' שוחטים ממו"ע. הנה בהכתב הזה לא נזכר שום איסור וחומר בהתקנה (ובמכתבם שקבלתי בהאמי' בזכרוני שכתב הר"ד כי לא באו כל הנבררים עה"ח בזה הכתב. אך לא הזכיר אם אפשר הסכימו דעת כולם בזה. שוב אין נ"מ אם לא באו כולם עה"ח). וגם מה שהאריך מעל' בלשון וחתיכה דאיסורא. והביא דברי הצ"צ בזה ומה שחקר מעל' בזה אין הפנאי עמדי לברר בזה מה שנראה לענ"ד בזה. אבל מה שיש לדון ולהחמיר כאן למ"ש דזה תקנה קדומה מל' שנה עוד לפני הרב הזקן המנוח שבאם ישחט שו"ב א' בלי עע"ג יהי' הבשר פיגול. באנו בזה להמחלוקת שהובא במחבר סי' רי"ד סי"א שאין למנהג שום התרה. והגם שהרמ"א כתב שם שהמנהג כסברא הראשונה. כתבתי בתשובה דזה תלוי עוד במחלוקת אחרת. דהרשד"ם סובר דלמנהג אבותיהם לכל הדעות אין שום היתר. והפר"ח חולק עליו. וביארתי שם דלדעתי תלוי זה בהפלוגתא אם בעינן לענין היתר פתח לחרטתו או סגי בחרטה לחוד. ואם בעינן דוקא פתח אז אי אפשר למצוא היתר במנהג אבותיהם לומר דאדעתא דהכי לא נדרו לנהוג כזה. ועכ"פ לפי זה איכא ספק ספקא דפלוגתא להחמיר במנהג אבותיהם:
ובלא זה לא אבין מה שייך למחלוקת בעירם בזה דמי לא יודה האמת דטובים השנים דייקא שילכו לבית המטבחים. שבזה בודאי יצא הדבר בהכשר. וכבר הביאו האחרונים שבזמן הבית יוסף היה תקנה זו שילכו שנים דייקא. וכי בזמנינו אכשיר דרא. ואיך שייך שיעמדו על זה צדדים לומר לא נרצה בטובה והכשר היותר מבורר. וה' יתן השלום בלבותם ויהי' להם לכלי מחזיק ברכה לכל משאלותם. סליק: