אור ברסלב
עמק שאלה אבן העזר › סימן קכה

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

אבן העזר · סימן קכה

סימן קכד

תשובה, דברי הרב מזיטל אין שייך כלל לדין זה. דכאן אין עדות כלל דהאשה שהעידה מדבר ניכר שלא היתה מכרת כלל זאת האשה שבאה לביתם מי היא ומאין היתה רק מה שהשיבה האשה המשוגעת לה על שאלתה מאין היא. והשיבה כדרך משוגעים קאפולי קאפולי המזה נחזיק שהיא המשוגעת אשת ר' אברהם אהרן שהיתה דרה בקאפולי. אפי' אם נעשה חיפוש שלפני ח' שנים לא נאבדה אשה אחרת מקאפולי (שגם זה קשה לסמוך על חיפוש שלפני ח' שנים) דלמא המשוגעת הזאת אינה מקאפולי רק שאז באה מקאפולי שעברה דרך שם ושהתה שם איז' זמן כדרך ארחי ופרחי. וזאת היתה תשובתה קאפולי. המדברי שטות כאלה נעשה בנין לעדות וגם לפי דברי האשה שמצאו את האשה המשוגעת בעת הפשרת שלגים. שכבר עבר זמן קור והי' אחר ג"י שאין להעיד כלל על הכרתה והסימנים שהגידה האשה אינן סי' כלל. והוא דומי' דאריך וגוץ. וגרועי עוד מהן. ע"כ אין כאן עדות כלל. ודברי הרב מזיטל שפלפל בדין ע"א נגד חזקת איסור שכ' הב"ש אין שייך כאן כלל. ורק כאן שייך הא דתשו' נוב"ת סי' קמ"ז שסמך באשה משוגעת שנאבדה להתיר בלא ק' רבנים ע"ש. ובחת"ס סי' ב' החמיר שלא להתיר בלא ק' רבנים ואנכי זה הרבה שנים אשר כתבתי בזה והסכמתי דהיכא דהבעל לא קיים עדיין מצות פו"ר יש מקום להקל בלי היתר מאה רבנים והארכתי בזה, וכעת נראה להוסיף דאפשר לומר דע"כ לא פליג הב"ח על הרמ"א וסובר דבנשתטית בעינן ג"כ היתר מק' רבנים. וכן נהגו אחריו וכמ"ש בנוב"ת שם אלא בלא נאבדה. אבל בנאבדה מתוך שטותה אפשר דגם הב"ח יודה לרמ"א דאין צריך. דהרואה בתשו' רש"ל סי' ס"ה שהחמיר שם הרבה שאין מועיל היתר בנשתטית וסיים שם וז"ל ועוד אני אומר אפילו היא לפעמים חלומה ממש ומתרצה לגט וכל קרובי' מסכימין לכך. אפ"ה אין לגרשה בלי רשות ב"ד. שידעו באמיתת הדברים שיכולים לשמור אותה שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכו' ע"ש. ומעתה י"ל דזה טעמי' דהב"ח והמנהג שלנו להצריך ק' רבנים. הוא מפני זה כדי שידעו אמיתת הדברים איך לתקן שישמרו אותה שלא ינהגו בה מנהג הפקר. אשר מחמת טעם זה י"א דאפילו בדיעבד אינה מגורשת. וא"כ גם בהיתר ב' נשים ג"כ החשש שיניחנה וינהגו בה מנהג הפקר, וצריכין רשות ב"ד שיודעין אמיתת הדברים איך לתקן כדי לשמור אותה. ונגד חר"ג אין מועיל רשות ב"ד אלא בהיתר ק' רבנים וכמ"ש בהתקנה. אבל היכא דנאבדה מתוך שטותה זה כמה שנים ושוב ליכא כאן התיקון לשמור אותה שלא ינהגו בה מנהג הפקר. דהרי איננה לשמור אותה. בכה"ג י"ל דגם הב"ח יודה להרמ"א דא"צ היתר ורשות ב"ד מק' רבנים. ולחוש כשנאבדה שמא חזרה לדעתה ונשתפית. עי' בתבו"ש סי' א' סעיף כ"ח שהביא ראיה מהא דיבמות (דף פ') דלא חיישינן שמא הבריא בינתים ומוכח דסובר דחולי שגעון מיקרי חולי כל הגוף. והגם דהתב"ש מיירי שם שידענו שגם עתה היא שוטה. ורק לחוש לשמא הבריא בינתים ע"ז הביא ראיה מיבמות דלא חיישינן. אבל כאן הרי אין אנו יודעים עתה אם היא בשטותה. ושמא כבר נשתפית. אבל כבר כתבתי בתשובה שם דגם חזקת חיים אין ליתן לה רק שנעמידנה על חזקה כמו שהיתה. א"כ נעמידנה שהיא כמו שהיתה מטורפת. ועי' בב"ב (דף קנ"ג) דלרבה אמרינן הרי מת וקברו מוכיח עליו. וכאן נמי י"ל דמוכיח' עלי' דאם היתה עתה בדעת הי' נשמע ממנה ואף לאביי דחולק שם משום דרוב חולים לחיים כתבתי במק"א דאין זה אלא בסתם חולי אבל לא בחולי ארוך שהיתה כמה שנים קודם שנאבדה מטורפת ונתיאשו ממנה לרפאותה. בכה"ג לא אמרינן. ומוכרח לחלק כן מהא דיבמות דלא חיישינן שמא הבריא בינתים. ואביי הא חייש לשמא הבריא בינתים משום דרוב חולים לחיים. ועכ"ל דלא בכל גוני אמרינן רוב זה. ועכ"פ כשנאבדה יש לדמות לספינה המטורפת בים שהביא אביי מזה דנותנים עלי' חומרי חיים וכו'. וה"נ בנאבדה מתוך שטותה דאין לה דעת לשמור עצמה מצינים ופחים. דאין עלי' רק ס' חיים. והרי בתשו' הב"ח סי' קמ"א התיר בלי ק' רבנים. והנו"ב סי' ו' כתב דאין ללמוד משם משום דכבשה העיר שאני. והרי בנכבשה ג"כ נותנים עלי' חומרי חיים. ובנאבדה מתוך שטותה נראה ג"כ דאין עלי' רק ס' חיים כמו בנכבשה. ועדיף דאף אם היא בחיי' ועומדת בשטותה כבר כתבתי די"ל דכה"ג גם הב"ח מודה לרמ"א דא"צ ק' רבנים כיון דאיננה בכלל התיקון לשומרה שלא ינהגו בה מנהג הפקר. וכבר אמרתי דבחולי ארוך כזה מפקינן אותה מחזקת ברואים ומוקמינן אותה בחזקת שוטה כמו שהיתה. וכיון דהבעל לא קיים מצות פו"ר עדיין וי"ל ג"כ דר"ג לא גזר במקום מצוה. אף שאנן לא נהגינן כן. מ"מ י"ל דיש לסמוך על הנוב"ת אם יסכימו לזה גדולים להתיר בלא ק' רבנים בנ"ד. אך צריך לברר בבית אביה אם אמת הדבר שנאבדה משם זה הרבה שנים. וצריך השליש גם גט והשלשת דמי כתובתה כמבואר בת' ב"ח סי' קמ"א. סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה