עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן צ
על מה שלא השבתי לו עד כה הוא מפאת ב' טעמים. א' כי אין אני משיב כעת להלכה בענינים חמורים כאלה כי זקנתי וגם כחי אין בי ומוטרד אנכי הרבה. הב' כי אין אני רואה בזה מקום עיגון כ"כ. וגם בזיון נגד כבודו אין בזה אחרי כי עשה כדין שנאמנים על שמות אביהם. אמנם אחרי אשר עוררני בקארטיל אמרתי להשיב קצת:
הנה הדמיון שרצה כת"ר לדמות זה למה שרצה הר"ד להכשיר באבא ואבוש בט"ג בשא"א ס"ק ל"ו. אין דמיון לכאן ששם נכתב עיקר השם רק השינוי בהכינוי. וכיון שלשם זה קורין אותו אבא וגם אבוש לגעגועין אמרינן דאינו רק קה"ש מהכינוי ודמיא להא דמהריב"ל דכל שיש לפרש הכי והכי הוי כלא כתבו. א"כ דמיא זה לחסר ולא לשינוי. אבל זוסא וזוסקינד יש להם שמות בלה"ק מה שבזה אין בזה. הרי יש לחשוב שזה שנכתב זוסא השם הקודש שלו הוא למשל ישראל וזוסקינד אינו כינוי לזה כלל. וא"כ נוכל לטעות גם בעיקר השם מחמת שזוסא אינו שם כלל לאלכסנדר. שהכינוי שלו הוא רק זוסקינד וכדומה. ואין שייך לאבא ואבוש ששניהם הם כינוי לאברהם. ועיקר השם נכתב בהגט. ולזה דעת הר"ד שמה שנכתב הכינוי אבא נתלי שהוא קה"ש מאבוש. וגם בזה חולק הט"ג. אבל בנ"ד שלכינוי זה יש שמות עיקרים אחרים אין שייך לכ"ע לתלות בקה"ש או בהוספה. ורק שנאמר שהוא כינוי לשם שאין שייך לזוסקינד ורק לזוסא ונכתב בדיוק והוי שינוי לכ"ע:
והנה בג"פ ס"ק מ"ט הביא דהרא"ם וחכמי עירו נחלקו בשינה שם אביה דחכמי עירו הכשירו במקום עיגון ע"ש. ובתשובה א' כתבתי להסתפק אם מה שנחלק הרא"ם וחכמי עירו הוא פלוג' הריב"ל וב"י דהריב"ל סובר דבשינוי שם האב אפי' אם נשאת תצא. אף דהוי רק פיסולא דרבנן. והב"י סובר דלא תצא. א"כ י"ל דמקום עיגון לכ"ע דמיא לאם כבר נשאת. דכל שעת הדחק דמיא לדיעבד. אך הג"פ כתב שם דאפשר דגם הרא"ם מודה דאם נשאת לא תצא. רק דחולק על מה שהכשירוהו ליתנו לכתחלה. ולפ"ז פליגי בזה אם שעה"ד כדיעבד דמי. וי"ל לדעת הרא"ם הטעם דמחמיר משום דלגבי מי שרוצה לישא אותה אין שייך שעה"ד ומקום עיגון. וגוף תשו' הרא"ם אינו בידי. אבל אכתי אפשר דגם הא דהרא"ם מיירי שהמעשה הי' במה שהחזיק שם האב בשינוי דאם לא כן לכ"ע תצא וכמו שכתב הרמ"א וכשיטה דאינו מועיל מקום עיגון. ולפ"ז בנידון דידן דלא נתחזק האב בשינוי לא שייך פלוגתת הרא"ם וחכמי עירו בזה. אך קשה הדבר לומר כן בהא דהרא"ם דמיירי בהחזיק בשינוי שם אבי המתגרשת. דגבי בעל שייך לומר שכבר החזיק שם האב בעלייתו לתורה ובחתימתו. אבל גבי אשה דאין דרכה לחתום ואינה נקראת לתורה. במה תחזיק שינוי שם אביה. ואפשר דהמכשירים סמכו במקום עיגון על בעל העיטור דמכשיר בשינוי שם האב. או דסברי כסברת הראנ"ח דשם אביה דמיא יותר למקום לידה משום דאשה נקראת על שם בעלה וכמו שכתב הגט פשוט. על כל פנים יראה כ"ת דגם במקום עיגון פליגי בזה הפוסקים. ועכשיו יצא לאור תשובת חוט המשולש ושם בתשובת הגאון הר' חיים מוואלאזין סימן י"ט הכשיר בפשיטות במקום עיגון ולא זכר כלל מהא דתשובת הרא"ם דפליגו בזה. וגם כ"ז אם נחשוב כאן למקום עיגון:
והנה בהא דבעינן החזיק שלשים יום לענין שמו. כתב הגט פשוט [סימן ק"כ סעיף קטן י"ז] דהוי ספק דאפשר דסגי ליה בקרי לי' ועני כאביי. ויש לחקור אם גבי חניכה דכשר משום שהכל קורין בו שייך גם כן פלוגתת אביי ורב זביד. דיש לומר דלענין שיהיה כשר משום שהכל קורין בו גם אביי יודה כדלקמן. או יש לומר להיפך דלענין שם העצם שיהי' זה שמו שיוכשר לגרש בו ולא ניחוש שמא החליף. סובר רב זביד דבעינן שלשים יום. אבל בחניכה דהוא רק משום שקורין אותו בחניכה זו גם רב זביד מודה דמשום דקרי לי' ועני עתה בחניכה זו מיקרי חניכה שהכל קורין אותו בכאן אפילו בפחות משלשים יום. ואם נאמר כן הנה יש לומר בנידון דידן דלא כתבו רק החניכה משם אביה. וכפי הנראה חקר מעלתו הרבה אצלם בעת כתיבת הגט בחניכת אביה וקרי לה ועני' לפני העדים בחניכת אביה כך. אם כן יש לומר דזה לענין חניכה סגי שיהי' מיקרי הוחזק בשינוי (או דגם אביי מודה בזה לרב זביד דאינו מועיל קרי לי' ועני לידע שכן חניכתו באמת שם דאפשר דמה דקרי לי' ועני הוא משום שכן רוצה מחדש להיות חניכתו כך כיון דחניכה הוא רק בשביל קריאה בעלמא. ומהאי טעמא עני על קריאתו. וכל זה עושה בערמה). ואנכי מחמת טרדה אין לי פנאי לברר החקירה בזה. וכבר הקדמתי לו דלעת כזאת אין אני משיב להלכה. סליק: