עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
תפילין · ו
מנחות ד' ל"ו: ת"ר עד מתי מניחן עד שתשקע החמה ר' יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכ"א עד זמן שינה ומודים חכמים ור"י שאם חלצן לצאת לביה"כ או ליכנס לביה"מ ושקעה חמה שוב אינו חוזר ומניחן. ופרש"י:
מודים שאם חלצן וכו' אין חוזר ומניחן דלילה לאו זמן תפילין הוא כדאמרינן לקמן. והקשה בשטמ"ק:
אם לילה לאו זמן תפילין א"כ למה סברי דאינו חולצן בלילה למר עד שתכלה וכו' ולמר עד זמן שינה, הא לילה לדידהו לאו זמן תפילין כלל.
ונראה, דרש"י סבר כדעת הרמב"ם בפ"ד מה' תפילין הי"א, דהא דלילה לאו זמן תפילין היינו דוקא להניחן בתחלה, וגם עובר בלאו, כדדרשינן מקרא ד"ושמרת את החוקה וגו' מימים ימימה". אבל אם היו עליו התפילין מבעוד יום אינו מחויב לחלצן. ולענין זה שפיר הוי לילה זמן תפילין. ומקורו מהא דאיתא בסמוך, דרב אשי סבר הלכה דלילה זמן תפילין ואין מורין כן, לפי גירסת הרי"ף דגריס וחשך "ולא סליק" תפילי. עיין בכ"מ. ואיתא כן בירושלמי פ"ב דברכות ה"ג:
ר"א בשם ר' אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה אית דבעי מימר לא אמר אלא הנותן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. וע"כ סובר רש"י, דנהי דלילה לאו זמן תפילין ואין להניחן בתחלה אם חלצן, אבל אם היו עליו מבעוד יום שפיר הוי זמן תפילין לענין זה, למר עד שתכלה וכו' ולמר עד זמן שינה.
ונראה, דגם דעת הרבינו-יונה כן. דבפ"ק דברכות, גבי לתפילין כאחרים, משמע דמפרש בהא דרב אשי דסבר הלכה ואין מורין כן אפי' להניחן בלילה בתחילה, וקשה דהא בברייתא הנ"ל מבואר דאם חלצן הכל מודים דאין חוזר ומניחן. וע"כ דהוא מפרש נמי לברייתא זו כרש"י, דהא דאין חוזר ומניחן משום דסברי דלילה לאו זמן תפילין לענין הנחה בתחלה, אבל רב אשי דסבר לילה זמן תפילין אפי' לענין הנחה וע"כ שפיר סבר דהלכה ואין מורין כן הוי אפי' לענין הנחה בתחילה.
הרמב"ם בפ"ד מה' תפילין ה"י כתב:
זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שנא' מימים ימימה חוקה זו היא מצות תפילין וכן שבתות ויו"ט אינן זמן תפילין שנא' והי' לאות ושבתות ויו"ט הן עצמן אות. הנה, הא דהביא לשבתות ויו"ט הקרא ד"והי' לאות" כדדריש ר"ע ולא הקרא ד,ימים ימימה" כדדריש ר"י הגלילי מזה נמי למעט שבתות ויו"ט מימים ולא כל ימים, עיין בכ"מ שתירץ, דלא פליג על ר"ע, אלא משמעות דורשין איכא ביניהו. ולענ"ד נראה, דאיכא נפקותא בזה לדינא, לפי דעת הרמב"ם הנ"ל דהא דלילה לאו זמן תפילין היינו דוקא לענין הנחה בתחילה, וע"כ לענין שבתות ויו"ט נמי אם ממעטינן להו מקרא ד"ימים ימימה" יהי' בהו הדין כמו לענין לילה, דדוקא לענין להניחן בתחילה אינן זמן תפילין אבל אם היו עליו מבערב שבת ויו"ט שפיר הוו זמן תפילין לענין זה שלא לחלצן:
אבל אם ממעטינן להו מקרא ד,והי' לאות", יצאו שבתות ויו"ט שהן עצמן אות, אז המיעוט הוא לגמרי, דאינן זמן תפילין כלל, כיון דלא שייך בהן ענינא דתפלין, שהשבתות ויו"ט הן עצמן אות. וזהו שדקדק הרמב"ם בלשונו, שכתב גבי לילה זמן ,הנחת" תפילין ביום ולא בלילה, דוקא מעשה הנחה, וגבי שבתות ויו"ט כתב שבתות ויו"ט אינן זמן תפילין, ולא כתב "הנחת" תפילין, משום דלגמרי אינן זמן תפילין.