עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
תפילין · ב
בדין כתב ע"ג כתב מבואר בב"י סי' ל"ב, דאי כתב עליון אינו כתב, אז כתב התחתון נחשב לכתב, ולא אמרינן דהוי כנמחק, שהרי כתב שם בשם תה"ד וכן הר"י אסכנדרני מצא כן בשם הרא"ש וכן פסק בשו"ע סי' ל"ב סכ"ז דאותיות ותיבות שנמחקו קצת אם רישומן ניכר מותר להעביר עליהם קולמוס להיטיב הכתב ולחדשו ולא הוי שלא כסדרן, משום דכתב התחתון הוא דנחשב לכתב ולא העליון. אך בעיקר הדין כתב ע"ג כתב איכא פלוגתא, דדעת התוס' בגיטין ד' י"ט דכתב ע"ג כתב הכתב העליון אינו כתב, וזהו דקתני שם דהמעביר דיו ע"ג דיו בשבת פטור, רק היכא דהכתב הא' הי' שלא לשמה והכתב הב' עושהו לשמה אז חשיב הכתב העליון כתב, כדאיתא שם בגמ' אבל דעת הרמב"ן והריטב"א שם, דבכל גווני הכתב העליון חשיב כתב, רק גבי שבת גרידא פטור משום דבעינן מלאכת מחשבת, וכן דעת התשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג.
ולפי הנ"ל, דאי כתב עליון אינו כתב אז נחשב הכתב התחתון כתב ולא הוי כנמחק, נראה, דאם כתבו ס"ת תפילין ומזוזה לשמה ואח"כ אירע שהעבירו עליהם קולמוס שלא לשמה, דשוב יעבירו עליהם עוד הפעם בקולמוס לשמה ויתכשר ממנ"פ, דאי כתב העליון הוי כתב הרי הכתב השלישי הי' לשמה, ואי כתב עליון אינו כתב אז נחשב הכתב התחתון כתב ולא הוי כנמחק. אך כל זה בדיו ע"ג דיו, אבל בסיקרא ע"ג דיו, אף אי כתב עליון אינו כתב, מ"מ ודאי דהכתב התחתון לא הוי כתב, מטעם שהסיקרא מכסה אותו והוי כנמחק, וע"כ לא מהני בזה להעביר עוד דיו ע"ג הסיקרא ויתכשר ממנ"פ כנ"ל, דאין כאן ממנ"פ, דהכתב התחתון ודאי הוי כנמחק. וכן פסקו הע"ת והא"ר בסי' ל"ב סעי"ג, ודלא כהמ"ב בבה"ל שם שפקפק ע"ז מטעם דהתחתון והעליון הוי דיו וממנ"פ כשר, דאין כאן ממנ"פ כנ"ל.
צריך להזהר מאד בעת שמתקנים אותיות נפסקים בס"ת, שיעשו התיקון לשמה ע"י דיבור דוקא. דאי יעשו הלשמה רק ע"י מחשבה גרידא, אז יפסל אפי' בדיעבד, כדמשמע מהרמ"א סי' ל"ב סעי"ט דהוי ספיקא דדינא ופסול אפי' בדיעבד. וכן פסקו הפוסקים שם. אך נראה, דאם אירע כן, שיעבירו עליהם עוד הפעם הקולמוס לשמה בדיבור. ואף דזה גופא הוי נמי ספיקא דדינא אם מהני העברת קולמוס לשמה, כדאיתא באה"ע סי' קל"א, אך כאן, דבלא"ה איכא ספיקא אולי סגי בלשמה ע"י מחשבה גרידא וכשר ע"י הכתב הראשון, א"כ השתא ע"י העברת קולמוס הוי ספק ספיקא וכשר. וכעין זה איתא בתשו' הגרעק"א סי' ע'. יעו"ש.