אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) שמחת בית השואבה › ב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

שמחת בית השואבה · ב

א

סוכה ד' נ"א: מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין. התוס' בשבת ד' כ"א הקשו וז"ל:

תימה היכי שרי להדליק והא לאו צורך קרבן הוא ובגדי כהונה שבלו מועלין בהן ודוחק לומר לב ב"ד מתנה עליהן דמה צורך יש להן להתנות בשביל זה:

ונראה לר"י דהואיל ולכבוד הקרבן היו עושין דכתיב ושאבתם מים בששון צורך קרבן חשיב לי'. עכ"ל.

וה"משנה למלך" בפ"ה מכלי המקדש ה"ו תמה ע"ז, דהא החליל של בית השואבה אינו דוחה שבת ויו"ט, ואף שאין איסורו אלא משום שבות אפ"ה לא התירו אותו, הרי דלא חשיב

הרי מבואר להדיא לפ"ז, דלא היו תוקעין שום תקיעות משום ושאבתם בששון, אלא אותן התקיעות שבשעת מילוי המים לחוד, ורק בג' דע"ג המזבח הוא דפליגי ראב"י ורבנן, אבל בשאר תקיעות לא פליגי. ונמצא לפ"ז, דע"כ אותן התקיעות שבשער העליון והתחתון ולמעלה עשירית, לפי דעת רבנן, אין זה מטעם ניסוך המים משום ושאבתם בששון, אלא משום רגל, ובכל רגל היו עושין כן. זהו מקור דברי הרמב"ם. ולפ"ז ע"כ צ"ל, דגם אותן התקיעות דתנן בהמשנה גבי שמחת בית השואבה:

קרא הגבר תקעו והריעו וכו' הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו והיו תוקעין והולכין וכו', דאין אלו משום ניסוך ומילוי המים ומטעם ושאבתם בששון, וע"כ דאינם אלא משום שמחת בית השואבה גרידא ומטעם שמחה יתירה במקדש, כדעת הרמב"ם. וסבר הרמב"ם דאין זה תקנה דרבנן לתקוע התקיעות הנ"ל בשמחת בית השואבה, ואין זה אלא סדר בהשמחה מה שהיו עושין, ואין בזה תקנה. וע"כ הרמב"ם כתב סתם:

ואיך היתה שמחה זו החליל מכה ומנגנין בכנור ובנבלים ובמצלתים וכל א' וא' בכלי שיר שיודע לנגן ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד כמו שיודע, עכ"ל, הרי דדעת הרמב"ם דבסדר השמחה אין תקנה קבועה בזה, אלא כל אחד כמו שיודע. והא דקרו לה בית השואבה ומפרש בגמ' משום ושאבתם מים בששון, צ"ל לדעת הרמב"ם, דכוונת הגמ' לפרש, דשואבה הוא לשון שמחה, מדמצינו לשון שאיבה גבי ששון, אבל אין זה כלל מטעם ניסוך המים. וכן למאן דתני בית חשובה, מטעם דמצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית, ג"כ הכוונה, דענין השמחה לשמוח בהשם היא מצוה חשובה ומיסודי הבריאה, כדכתיב:

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, וזהו דקאמר מצוה חשובה ובאה מששת ימי בראשית. קרבן, ואם איסור דרבנן לא התירו ולא חשיב צורך קרבן, איך התירו איסור תורה, דהיינו איסור מעילה, להדליק בהן.

ומה שתירץ דכוונת התוס' בתירוצם דחשיב צורך קרבן, היינו בצירוף מה שכתבו בתחילה דלב ב"ד מתנה עליהן, - לענ"ד לשון התוס' אינו משמע כן. ועוד, מה הקשו עוד אח"ז מהא דאשה בוררת חיטין לאור בית השואבה, הא כיון דלב ב"ד מתנה עליהן, משום דהוא צורך קרבן, א"כ שפיר מותר ליהנות מהן.

אך עיקר התמיה מה שתמה המ"ל לענ"ד אינו מובן כלל. דהרי כבר כתבו התוס' בריש פ' החליל, דהא דלא דחי שבת ויו"ט אף דהוא שבות הצריכה ולכ"ע לא גזרו על שבות הצריכה במקדש, היינו מטעם דבבית השואבה היו שם רוב כלי שיר, חלילים, כנורות, מצלתים ונבלים, שצריכין לתקן תדיר, לפיכך גזור בהו טפי אפי' במקדש שמא יתקן כלי שיר, וא"כ אין מזה שום תימה, דאף דהוא צורך הקרבן ודחי איסור מעילה אפ"ה אינו דוחה שבת ויו"ט, מטעם גזירה שמא יתקן כלי שיר.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה