עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
שופר · א
ר"ה ד' כ"ז: וכמה שיעור תקיעה פירש רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן. ובנדה ד' כ"ו מבואר דהיינו טפח. ובטור סי' תקפ"ו כתב דהיינו טפח עוצב. והמנ"ח במצוה שכ"ה הקשה מהא דמסיק הגמ' בעירובין ד' ג' דבכל שיעורי טפחים אזלינן לחומרא לענין עוצבות ושוחקות, וא"כ למה לא ניבעי טפח שוחק לחומרא.
ולענ"ד הדבר פשוט, דכל זה לא נאמר אלא לענין שיעורי טפחים ואמות, אבל כאן לענין שופר לא נאמר כלל דין שיעור טפח, ועיקר השיעור הוא מה שאמר רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, אלא שמדדו חכמים זה השיעור ומצאוהו שעולה טפח עוצב, וא"כ לא שייך זה כלל לההיא דעירובין. וראיה לזה, דהרמב"ם בפ"ה מה' שופר ה"ה לא הזכיר כלל האי שיעורא דטפח, אלא כתב שיעור השופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, וא"כ זהו עיקר דינא דשיעור שופר.
אמנם מצאתי ברבינו גרשום בחולין ד' פ"ט שכתב, דהא דבעינן שיעור השופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח היינו פירושו דבעינן שיראה לכאן טפח ולכאן טפח חוץ ממה שאוחז בידו. וזהו פירוש חדש לגמרי לא מצאתי למי מהראשונים שיאמר כן. ולפ"ד נמצא דשיעור השופר עולה קרוב לג' טפחים. ומהנכון להחמיר לכתחילה לצאת ידי דעה זו.