עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
קריאת התורה · ג
הנה, עיקר השיעור קריאה בצבור, מדינא אינו אלא כ"א פסוקים לשבעה קרואים, כל חד ג' פסוקים, בשבת, ובמנחה ובב' ובה' עשרה פסוקים. כן כתבו התוס' במגילה ד' כ"ג. אבל מה שמשלימין הסדר בכל שבוע אינו אלא מנהג, דהא במערבא מסקי אורייתא לתלת שנין, כדאיתא במגילה ד' כ"ט וכן כתב הרמב"ם בפי"ג מתפלה.
אלא, דממה דאיתא במס' סופרים פי"א, וכן פסק בשו"ע סי' קל"ז, דאם דלג פסוק אחד בקריאת שבת אפי' קרא כשיעור כ"א פסוקים בלי פסוק המדולג צריך לחזור ולקרות אותו פסוק עם עוד ב' פסוקים, מבואר מזה דהתקנה של קריאה בצבור מתחלה כך נתקנה לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה, אלא שלא תקנו זמן להשלמה, אבל הקריאה צריכה להיות על הסדר וע"כ צריך לחזור על הדלוג.
ולפ"ז הדבר ברור, דאם טעו וקראו בשבת הסדר של שבת שעברה, שכבר קראו אותה, אין יוצאין ידי הקריאה כלל, שהרי צריך לקרותה דרך השלמה על הסדר, והיינו פרשה חדשה שעדיין לא קראו אותה. ודלא כדעת מקצת האחרונים שלא כתבו כן.
וכן לענין יחיד, אם יצא באמצע הקריאה ולא שמע כולה, אם שמע כ"א פסוקים כבר יצא ידי שיעור קריאה, אלא שצריך להשלים מה שהחסיר מלשמוע, כדין דילג פסוק א', וצריך לילך למנין אחר ולשמוע מה שהחסיר.
אך עדיין יש להסתפק בזה, דאולי לא יצא ידי קריאה כלל, אף ששמע שיעור קריאה כ"א פסוקים, דהרי לא שמע אותם משבעה קרואים דוקא:
או אפשר דשבעה קרואים אינו אלא חובת הצבור, אבל לענין היחיד השומע הקריאה לא בעינן שבעה קרואים רק שישמע השיעור קריאה. וצ"ע.
אך כל זה אם יצא באמצע הקריאה ולא הי' בשעת הקריאה. אבל אם הי' שם אלא שהסיח דעתו מהקריאה ולא שמע הקריאה, דעת המחבר בסי' קמ"ו דשפיר יוצא ידי הקריאה. וכן משמע מהראשונים שהובאו בב"י שם. יעו"ש. והטעם נראה, דסברי דקריאה בצבור אינה אלא חובת הצבור להעמיד שבעה קרואים לקרוא התורה ולהשמיע לעם, אבל אינו חוב על כל יחיד ויחיד מהצבור לשמוע הקריאה. אך האחרונים תפסו עיקר לפסק הלכה כדעת ה"שבלי הלקט" בשם רבו והגהמי"י בשם הר"ם דצריך לשמוע כל תיבה ותיבה מפי הקורא מעיקר דינא.