עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
קריאת המגילה · ז
בשו"ע סי' תרצ"ב:
אע"פ שיצא כבר מברך להוציא אחר יד"ח. וכ"ש דיכול להוציאם בקריאה אע"פ שיצא כבר. וכתב המג"א, דאף שמוציאם בקריאה יותר טוב שהשומעין יברכו לעצמן אם יודעין לברך, דלכתחילה אין להוציא הבקי, כמו שכתבו הפוסקים כן גבי ברכת שופר בסי' תקפ"ה.
ולענ"ד נראה, דאדרבה יותר טוב שהקורא בעצמו יברך בשבילם. דאף שהרמ"א פסק שם דבקריאת המגילה א' מברך והב' קורא, וכן דעת הגהות אשרי בשם או"ז, מ"מ רוב הראשונים פליגי ע"ז, והם הריטב"א והמרדכי בשם רבינו שמחה והבעל העיטור, ולעיל בהל' קריאת התורה נתבאר בדברינו שם דגם הרא"ש והרשב"א והריב"ש והאבודרהם בשם רבינו סעדיה סברי כן, דאי אפשר לברך על קריאת האחר, משום דהברכה היא על הקריאה ושומע כעונה לא נחשב כקורא בפיו ממש שיוכל לברך, משא"כ לענין תקיעת שופר, דהברכה היא על השמיעה, שפיר יכול השומע לברך. וע"כ הנכון לנהוג כדעת השו"ע שהקורא יברך אף שכבר יצא.