אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) קריאת המגילה › ד

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

קריאת המגילה · ד

ג

מגילה ד' ה': רב אסי קרי מגילה בהוצל בארביסר ובחמיסר מספקא לי' אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. וכתב הר"ן:

ולענין עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הורו הגאונים שהולכין בהן אחר הרוב ועוד שאפי' תאמר שהוא ספק שקול הו"ל ספק של דבריהם ולקולא ונמצא פוטרו בשניהם ובטל ממנו בודאי מקרא מגילה לפיכך קורא בראשון ופטור בשני. עכ"ל.

וה"משנה למלך" בפ"א מה' מגילה הקשה על דבריו, ממה שכתב הר"ן בעצמו בפ' ערבי פסחים, גבי הסיבה, דלא תקנו אלא בתרי כסי, אמרי לה תרי כסי קמאי ואמרי לה תרי כסי בתראי, דמסיק הגמ':

השתא דאתמר הכי ואתמר הכי כולהו צריכי הסיבה, וכתב ע"ז הר"ן, דאע"ג דבעלמא קיי"ל איפכא, דכל ספיקא דרבנן לקולא, מ"מ הכא בעו למעבד הסיבה בכולהו, דאי ניזיל לקולא אמאי ניקל בהני טפי מהני ואי ניקל בתרווייהו הא מיעקרא מצות הסיבה לגמרי, עכ"ל, ומ"ש הסיבה ממגילה, גם בהסיבה הול"ל שיעשה הסיבה בתרי כסי קמאי ואח"כ יפטר מטעם ספיקא דרבנן לקולא. יעו"ש מה שתירץ.

ולענ"ד נראה, דשאני הסיבה ממגילה. דמצות הסיבה אינה מצוה בפ"ע, אלא הוא דין בהכוס שצריך הסיבה, וע"כ כל כוס וכוס הסיבה שלו הוא דבר בפ"ע, וכיון שבתחילה חל הדין בכולם לעשות בהו הסיבה, דהרי להקל א"א, דאי ניזיל לקולא אמאי ניקל בהני טפי מהני, ולהקל בכולם - הא מיעקרא מצות הסיבה לגמרי, וע"כ אינו נפטר עד שיעשה הסיבה בכל כוס וכוס, לפיכך גם לאחר שכבר עשה הסיבה בתרי כסי קמאי אינו נפטר עד שיעשה הסיבה גם בכסי בתראי, משא"כ במגילה, בין אם יקראנה בט"ו או בי"ד גוף המצוה היא אחת, והזמן אינו חלק מהמצוה אלא הכשר בקיומה, וע"כ לאחר שקרא בי"ד כבר נעשה ספק בעיקר המצוה של קריאת המגילה אולי כבר יצא ידי המצוה, ונמצא שע"ז שאנו מסתפקים בט"ו אם חייבים בקריאת המגילה הרי יש ספק אולי כבר קיימו אותה, אבל בהסיבה על תרי כסי בתראי, שאנו מסתפקים עליהם אם צריכים הסיבה, הרי לא נעשה עוד בהם שום מעשה קיום אפי' של ספק.

אמנם לפ"מ דאיתא בירושלמי פ"ב ה"ג, והר"ן בעצמו הביאו בפ"ב, דבן עיר שעקר דירתו ליל ט"ו ובא לכרך נתחייב כאן וכאן, הרי דדעת הירושלמי דהזמן של קריאת המגילה הוא חלק מהמצוה, וע"כ אף שקיים הבן-עיר כבר קריאת המגילה בי"ד מ"מ אם בא לכרך ונעשה בן כרך אינו נפטר במה שכבר קיים בי"ד, משום דהזמן של ט"ו הוא מצוה בפ"ע, ולפ"ז שוב נסתר מה שכתבנו בספק מוקפין, דהרי לפי הירושלמי הזמן י"ד וט"ו כל אחד הוי דבר בפ"ע וע"י מה שקרא כבר בי"ד לא נעשה עדיין שום מעשה קיום של ספק במצות קריאת המגילה של ט"ו שאנו מסתפקים עליו. אך דעת הבבלי משמע שאינו כן, שהרי הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הירושלמי להלכה וגם לא נפסק כן בשו"ע.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה