עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
קריאת ד' מגילות
יש לעיין, לענין ספרי נביאים וכתובים, אם נמצאו חסרים או שהשמיט הסופר אותיות או פסוקים, מה דינם, אם הם פסולים. והנה לענין קריאת המפטיר לא מיבעיא לן, דהרי לא גרע ספר החסר מספרא דאפטרתא, דמסקנת הגמ' בגיטין ד' ס' דקורין בהן, משום דהאידנא ניתנו ליכתב משום עת לעשות וגו'. כי קמיבעיא לן לענין קריאת ד' מגילות, דאנו מברכין על מקרא מגילה עם שהחיינו על כולן, כדעת הגר"א עפ"י המס' סופרים, דהוי תקנה גמורה וצריכין לקרותה כולה, וע"כ צריך ספר שלם, מה דינם אם הם חסרים, אם נפסלו בכך או לא.
ולכאורה נראה, דכיון דנביאים וכתובים דינם לענין כתיבה כס"ת, שצריך כתב אשורית על הספר ולא על הנייר ועל הדיפטרא ובדיו דוקא ותפירה בגידין, כדעת התוס' בשבת ד' קט"ו ובמגילה ד' ט', ודלא כדעת רבינו יוסף שם, וכדמשמע פשטא דסוגיא במגילה וכפרש"י שם, וכן דעת הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה, וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' רע"א והדעה הב' הביא רק בשם יש אומרים, וכן נמי לענין שירטוט דינם כס"ת, שצריכים שירטוט, כדאיתא בפ"ק דגיטין, דדינא דשתים כותבים שלש אין כותבין איתיה נמי בפסוקי נביאים וכתובים, ובפיהמ"ש להרמב"ם בפ"ב דסוטה מבואר דהא דשלש אין כותבין בלי שירטוט הוא מטעם דאסור לכתוב פסוקים של כתבי הקודש בלי הדיני כתיבה של כתבי הקודש, ולפ"ז, כיון דלכל דיניהם הם כס"ת, לכאורה גם לענין זה הם כס"ת, שאם חסר מהם אות אחת שפסולים, שגם הם נקראים ספר ואין ספר אלא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר.
ובשם הגאון ר' הירש מראדין ז"ל שמעתי, שהיה אומר שדינם כמגילת אסתר, שצריך שיהא ראש המגילה והסוף קיים בשלימות אלא שבאמצע המגילה לא איכפת לן אם הוא חסר, כדאיתא במגילה ד' י"ח וכמו שביאר הר"ן שם בשם הרשב"א, דכיון דהראש והסוף שלם אלא שבאמצע הוא חסר כיון דאינה חסרה רובה כשרה, דאינו נראה כספר חסר אלא כספר שלם שיש בו טעויות.
ולענ"ד אינו נראה כן, דהרי מבואר שם בר"ן וברמב"ן דהא דמכשירין במגילה הוא מטעם דנקראת נמי אגרת, אף דנקראת ספר, ולפיכך הקילו בה בזה, וכדקאמר הגמ' ג"כ לענין תפירה שם, שאם תפרה בחוטי פשתן כשרה, מדנקראת נמי אגרת, וכן כתב הריטב"א דהא דצריך קרא דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שירטוט ולמה לא נפקא לן מדנקראת ספר, משום דכיון דנקראת נמי אגרת היינו מכשירין אותה בלי שירטוט, משא"כ בנביאים וכתובים דאינם נקראים אגרת אלא ספר לחודא ודינם לענין כתיבה כס"ת, מנין לנו להכשיר כשחסרים אפי' רק באמצע. וצ"ע.
אך בעיקר התקנה של קריאת ד' מגילות יש לעיין, אם צריך לקרותה כולה דוקא, כמגילת אסתר, או דסגי במה שקורין בענינן ואפי' בקריאת מקצתן יוצאין יד"ח. ונראה להביא ראיה לזה, מדפליגי גבי קריאת המגילה במגילה ד' י"ט מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה יד"ח ר"מ אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה רשב"י אומר מבלילה ההוא, ומפרש בגמ' טעם פלוגתייהו מדכתיב ותכתוב אסתר וגו' את כל תוקף ופליגי אם זה תוקפו של אחשורוש או תוקפו של מרדכי או תוקפו של המן או תוקפו של נס, ואם נימא דבכל קריאת המגילה, השייכא לענין היום צריך לקרותה כולה, א"כ קשה, למה פליגי מהיכן הוא קורא, הלא לא גרע מגילת אסתר משאר המגילות שצריך לקרותן כולן. וע"כ מוכח מזה, דמטעם קריאת המגילה, שהוא מענין היום, סגי במה שקורין בענינן אפי' במקצתן, ורק במגילת אסתר, דיש חיוב מיוחד של פרסומא ניסא, בזה הוא דפליגי אם זה תוקפו של נס או תוקפו של אחשורוש. אך יש לדחות, דפליגי מהיכן מתחיל עיקרה של מגילה, מכיון דכתיב ותכתוב את כל תוקף משמע דיש במגילה דברים שאינם מעיקר תוקפו של דבר, אבל בשאר המגילות כולן הם עיקר מתחילה ועד סוף. ונמצא לפ"ז, דגם במגילת אסתר כולם סוברים דצריך לקרות את כולה, אלא דפליגי מהיכן מתחלת עיקרה של מגילה.