אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) קידוש והבדלה › א

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

קידוש והבדלה · א

קידוש והבדלה

פסחים ד' ק"ה: רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא א"ל זיל חזי אי קדיש יומא נפסיק ונקבעי' לשבתא א"ל לא צריכיתו שבתא קבעה נפשה דאמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך שבת קובעת לקידוש. ופי' רשב"ם:

קובעת למעשר פי' אכילת עראי דשבת חשבי אותה קבע למעשר משום דהוי עונג ואין אוכלין בשבת אפי' עראי מתבואה שלא נגמרה מלאכתה למעשר. עכ"ל. ובהגהות הר"ב מרנשבורג תמה עליו, דלמה פי' נגד מסקנת הגמ' בביצה ד' ל"ה דשבת אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו למעשר.

והדבר פשוט דפי' הרשב"ם הוא מוכרח. דהא עיקר השאלה היתה כאן אי יתכן בשבת סעודת חול. ולשוויא סעודת שבת צריך לקבעי' לשם שבת בעקירת שולחן. וזהו דקאמר רב:

"כשם שהשבת קובעת למעשר", פי' דבקביעות שבת למעשר איכא תרי ענינים, דבדבר שנגמרה מלאכתו הוקבעו הפירות בטבל ואסורין באכילת עראי לעולם ובדבר שלא נגמרה מלאכתו אינו אסור באכילת עראי אלא באותה שבת לבד אבל לאחר שבת מותרין, וכן כתבו התוס' להדיא בביצה שם, וכן משמע כאן מלשון הרשב"ם, שכתב:

"ואין אוכלין בשבת וכו'", משמע דוקא באותה שבת, וכן מבואר ג"כ בלשון הרי"ף כאן, וטעמא משום דפירות שלא נגמרה מלאכתן באמת אינן נקבעין בטבל ומותרין באכילת עראי, אלא דבשבת לא יתכן אכילת עראי, דאפי' אכילת עראי חשיבא קבע בשבת, וא"כ עיקר הראי' היא דוקא מפירות שלא נגמרה מלאכתן, דאינן נקבעין בטבל ומותרין באכילת עראי, ואפ"ה בשבת אסורין, משום דלא יתכן בשבת אכילת עראי, דשבת מעצמה קבעה לאכילתו בקבע, כמו"כ קבעה לקידוש, דמעצמה קבעה לסעודתו לסעודת שבת, ולא יתכן בשבת סעודת חול. אבל מפירות שנגמרה מלאכתן אין שום ראי' לקביעות קידוש, דשאני התם דהפירות נעשו טבל גמור ואסורין לעולם באכילת עראי.

הרי"ף גריס כאן:

זיל חזי אי נגה יומא וכו'. והשאלה היא לענין בין השמשות, אי שבת קובעת לקידוש. והביא ע"ז ראי' מקביעות מעשר, דשבת קובע למעשר אפי' בין השמשות. דהא ספק חשכה אין מעשרין את הודאי, וטעמא משום דהוי מתקן דאסור אפי' באכילת עראי. כן פירשו הרמב"ן במלחמות והר"ן כוונת דברי הרי"ף. הנה מבואר בדבריהם, דהא דאין מעשרין בשבת הוא משום דאסור אפי' באכילת עראי, ולפיכך הוי מתקן. וקשה, דא"כ למאן דאית לי' דשבת אינה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו ומותר באכילת עראי אפי' בשבת, כמבואר בביצה שם, א"כ יהי' מותר לעשר בשבת פירות שלא נגמרו מלאכתן. וזה לא משתמיט בשום דוכתא דלימא הכי. והבעל המאור כאן באמת פליג על דבריהם.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה