עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
סוכה · כב
סוכה ד' י"א: דתניא כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר"א ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם.
הט"ז בסי' תרכ"ה כתב, דאף דמצות סוכה היא זכר ליציאת מצרים, מ"מ יש חילוק בין ר"א לר"ע בזה. דלר"א עיקר המצוה היא זכרון על נס של ענני כבוד, וזהו תכלית מצוה זו, אלא שהכתוב תלה ג"כ מצוה זו ביציאת מצרים:
אבל לר"ע, דסוכות ממש עשו להם, אין שום זכרון בזה על אותן הסוכות, דמה רבותא באותן הסוכות ומה זכרון יש בדבר, אלא הזכרון הוא על היציאה ממצרים, דאז יצאנו ממצרים, ונמצא דעיקר תכלית מצות סוכה לר"ע אינו אלא לזכור יציאת מצרים.
אמנם ברמב"ן על התורה פ' אמור מבואר להדיא דלא כדבריו, דגם למ"ד דסוכות ממש עשו להם עיקר הזכרון הוא על אותן הסוכות, והזכרון הוא שידעו ויזכרו חסדי השם שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה ואעפ"כ לא חסרו שום דבר והשם הי' עמהם. וכעין זה כתב ג"כ הרשב"ם שם. וכן משמע מהא דתניא בתו"כ פ' אמור פי"ז:
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' ר"א אומר סוכות ממש היו ר"ע אומר ענני כבוד היו, בהוציאי אותם מארץ מצרים מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים. משמע דעיקר המצוה אינה לזכרון יציאת מצרים, אלא לזכרון הסוכות ההן, ולפיכך מרבה דהוי נמי זכרון ליציאת מצרים, וסיומא דברייתא סתמא קתני לה, משמע דגם למ"ד סוכות ממש עשו ג"כ הכי הוי.