עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
סוכה · ח
סוכה ד' ז': א"ר סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה וא"ר סיכך ע"ג פסי ביראות כשרה משום דאמרינן מגו דהוי דופן לשבת הוי נמי דופן לסוכה.
לענ"ד אינו מובן איך למידין דופן סוכה מדופן שבת ומה מהני בזה מגו, הא סוכה ושבת חלוקין הן לגמרי זמ"ז, דבסוכה הרי בעינן דפנות ממש ולא מהני אפי' צורת הפתח, משא"כ לענין דינא דרשויות בשבת לא בעינן מחיצות ממש, רק שיהי' המקום מוקף למנוע בו רגל רבים, וע"כ גם אם עשה כל היקיפו ע"י צורת הפתח מהני לעשותו רשות היחיד. וכן כתבו ג"כ התוס' לעיל ד' ד', גבי סוכה שאין תוכה עשרה וחקק בה להשלימה לעשרה, דגבי סוכה צריך שלא יהי' בין שפת החקק ולכותל ג' טפחים כדי לעשותן מחיצות גמורות, אבל גבי שבת לא צריך זה, אלא אפי' יש הרבה בין שפת החקק ולכותל ג"כ מהני לעשותו רשות היחיד, דאין צריך אלא למנוע בו רגל רבים. וא"כ, בסיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי, לפי פי' רש"י והרא"ש דמיירי במבוי מפולש עם ב' מחיצות, איך מהני זה לענין סוכה דאורייתא, הא שאני שבת דאין צריך בה אלא מקום מוקף, וע"כ שפיר מהני זה לעשות המקום מוקף כדין רשות היחיד, משא"כ לענין סוכה דצריך בה דין דפנות ממש, שיהא לה ג' מחיצות, איך מהני בה זה. וכן בפסי ביראות לא מצינו אלא דנחשב מוקף לענין שבת, אבל מנלן דנחשב מחמת זה כמחיצות ממש לענין סוכה. וצ"ע.