אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

סוכה · ד

ג

שם: היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא באמצעיתה אם יש משפת איצטבא ולכותל ד' אמות פסולה פחות מכאן כשרה דאמרינן דופן עקומה. וברא"ש הביא בשם הרי"ץ גיאות, דדוקא באיצטבא שאינה גבוהה עשרה טפחים, אבל באיצטבא גבוהה עשרה לא אמרינן דופן עקומה, דרשות אחרת היא. והרא"ש פליג ע"ז וסובר, דגם ברשות אחרת אמרינן דופן עקומה, דלא איכפת לן מה שהיא רשות אחרת, כיון דע"י דופן עקומה המחיצות עולות לרשות ההוא ונמצא שיש להאיצטבא מחיצות. וכן בהא דבנה בה עמוד גבוה עשרה ויש בו הכשר סוכה, דמסיק הגמ' דלא אמרינן גוד אסיק, משום דבעינן בסוכה מחיצות הניכרות ולא מהני בה גוד אסיק, הביא ג"כ הרא"ש בשם הרי"ץ גיאות, דאף שעומד העמוד בתוך ד' אמות של דפנות ג"כ פסולה ולא אמרינן דופן עקומה, מטעם דהעמוד הוי רשות בפ"ע, כנ"ל. והרא"ש לשיטתו הנ"ל חולק גם בזה וסובר, דדוקא כשהעמוד רחוק מהדפנות ד"א, אבל בתוך ד"א אמרינן דופן עקומה גם בזה וכשרה.

ולענ"ד לכאורה צ"ע בזה, לפ"מ דאיתא לקמן ד' ז'. אמר רבה וכן לשבת מגו דהויא דופן לסוכה הויא דופן לשבת, הרי מוכח מזה דבסוכה, לבד דינא דדפנות הנאמר בסוכה, איכא בה נמי דינא דרשות היחיד, כמו בית דירה, דבעינן תשבו כעין תדורו, ואם יצוייר אופן סוכה כזאת שלא יהא לה דין רשות היחיד, אף שיש לה כל דינא דדפנות, תהי' פסולה, דאם לא נימא כן, איך למידין דמהני דופן סוכה לדין דופן שבת לעשותו רשות היחיד, הא לא בעינן כלל בסוכה דינא דרשות היחיד, וע"כ מוכח מזה דבסוכה צריך נמי לדינא דרשות היחיד, ומדמהני בזה שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפי' טפח, ע"כ מוכח דזה מהני נמי לדופן שבת לעשותו רשות היחיד, ולפ"ז לכאורה צ"ע, בהא דבנה בה עמוד גבוה עשרה, איך כתב הרא"ש דאם הוא בתוך ד"א לדפנות דאמרינן דופן עקומה, נהי דסבר דאמרינן דופן עקומה אפי' ברשות אחרת, מ"מ הרי כאן אותו העמוד יש לו כבר מחיצות, דהרי אמרינן גוד אסיק, ורק לענין דין דופן סוכה הוא דלא מהני משום דאינן מחיצות הניכרות, אבל לענין דינא דרשות שפיר מהנות, וא"כ איך תתכשר הסוכה ע"י הדפנות החיצונות, כיון דבעינן בסוכה דינא דרשות היחיד, וא"כ נמצא דמחיצות הפנימיות הוא דעושות אותה לרשות היחיד, וא"כ לא תוכל שוב להתכשר ע"י המחיצות החיצונות, כיון דמחיצות הפנימיות מפסיקות ביניהן להסוכה. ואין לומר דב' המחיצות מצטרפות להדדי ונעשו שתיהן דופן אחד, דהרי איתא בעירובין ד' כ"ה, גבי קרפף שלא הוקף לדירה, דאם בנה מחיצה שניה לפנים ממחיצה הראשונה לבטלה לעשותה כמי שהוקפה לדירה, דאם אין ביניהם ג' טפחים לא מהני לבטלה, דהוו שתיהן חדא מחיצתא ע"י לבוד, אבל אם יש ביניהן ג' אז לא מצטרפות להדדי ושפיר מהניא לבטל הראשונה, וא"כ כאן, דהדפנות רחוקות מהעמוד קרוב לד"א ודאי דאין מצטרפות.

אך נראה דשאני הכא כיון דע"י דופן עקומה עולות המחיצות החיצונות עד כנגד העמוד, א"כ נמצא דהשתא ב' המחיצות הן סמוכות להדדי, ושפיר אמרינן בהו לבוד לצרף שתיהן להיות מחיצה אחת. ולפ"ז יוצא לנו לענין דינא, לענין דין הנ"ל, בקרפף שלא הוקף לדירה ואח"כ בנה מחיצה שני' לפנים ממחיצה הראשונה לבטלה, כנ"ל, והיה ביניהם יותר מג' טפחים, אלא שעשה סוכה מחוץ למחיצה החיצונה והסכך הי' נמשך עד מחיצה הפנימית, והמחיצה החיצונה היתה פסולה לסוכה, כגון שלא היתה ניכרת אלא ע"י גוד אסיק, באופן הנ"ל, דאם אין ביניהם ד"א, דאמרינן דופן עקומה, אז לא תועיל המחיצה הפנימית לבטל הראשונה לעשותה כמי שהוקפה לדירה, כיון דאמרינן דופן עקומה א"כ נתקרבו ב' המחיצות ביחד וחשובות חדא מחיצתא. וזה דוקא כשבנה מחיצה הפנימית בתוך החג, כשכבר היתה הסוכה בנויה כאן, דתיכף ומיד כשבנה המחיצה הפנימית חל עליה דין דופן עקומה.

ולפי הנ"ל נמצא לענין דינא, בסוכה שיש לה ב' מחיצות מחיצה לפנים ממחיצה והפנימית היתה גזולה שפסולה לסוכה, אז אם אין ביניהם ד"א אמרינן דופן עקומה וכשרה ע"י המחיצה החיצונה, אבל אם יש ביניהם יותר מד"א, אף שהסכך מגיע עד המחיצה החיצונה, פסולה, משום שהמחיצה הפנימית מפסקת בין דופן החיצונה להסכך שבתוכה.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה