עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
סוכה · א
סוכה ד' ב': סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה. ופרש"י:
המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה. עכ"ל. לכאורה קשה, ל"ל לטעמא דמיעוט הצל בטל ברוב הלא בלא"ה כיון דאין סוכה אלא שיש לה צל וא"כ הלא בעינן כל השיעור סוכה של זע"ז טפחים שיהא צלתה מרובה, וא"כ אם חמתה מרובה אין כאן זע"ז טפחים צל אלא מעט.
ונראה, עפ"מ שכתבו התוס' לקמן בסמוך ד' ב' ע"ב, ד"ה "יש בה יותר מד"א אפי' למעלה מעשרים כשרה", וז"ל:
אי נמי קים להו לרבנן דאפי' בגובה אלף א"א שלא יהא כאן צל סכך פורתא אם היתה רחבה יותר מד"א. עכ"ל. הרי מבואר, דאף דאין סוכה אלא המביאה צל, מ"מ לא בעינן צל בכל השיעור סוכה, אלא דאפי' אם כל הסכך לא גרם להביא צל אלא משהו, כבר מקרי מחמת זה סוכה, דאין סכך אלא הסוכך ומגין מן החמה והרי הגין והביא משהו צל, וע"כ גם בחמתה מרובה מצלתה אי לאו טעמא דביטול הי' סגי במיעוט הצל להיות לה שם סוכה. וע"כ הוכרח רש"י לפרש הא דפסולה הוא מטעם דהמיעוט צל בטל ברוב חמה ולא מקרי צל כלל. אך כל זה ברוב חמה הוא דבטל הצל, אבל במיעוט צל כשר ברוב צל פסול לא בטל הצל, דאין צל מבטל צל, וע"כ בסוכה גבוהה למעלה מעשרים אמה אם יש בה יותר מד"א לא בטל מיעוט הצל סכך ברוב צל הדפנות.
ובזה יתורץ מה שהקשו הראשונים בהא דתנן לקמן במתני' ד' ט"ו: המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה, והקשו, נהי דפרוץ כעומד מותר מ"מ הא בעינן צלתה מרובה וא"כ ליבעי כאן צל סכך כשר מרובה מצל הפסול. עיין בר"ן ובמגיד משנה. ולפי הנ"ל, דבגרמת משהו צל כבר סגי להקרא שם סוכה אם אין מי שיבטל אותו, יתורץ שפיר, דשאני התם דהוו שניהם צל ואין צל מבטל צל, וע"כ סגי בשהסכך כשר כפסול.