אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) סדר ליל פסח › ג

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

סדר ליל פסח · ג

ב

פסחים ד' ק"כ: אמר רבא אכל מצה אחר חצות לר"א בן עזרי' לא יצא יד"ח דאיתקש לפסח.

הנה, לענין מצות ספור יצ"מ אחר חצות ג"כ לא יצא, דג"כ איתקש לפסח, דבעינן "בעבור זה" בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך. וכן כתב המנ"ח.

ולכאורה קשה, בהא דתניא בהגדה:

מעשה בר"א ור"י ור"א בן עזרי' ור"ע ור"ט שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרין ביצ"מ כל אותה הלילה עד שבאו תלמידיהם וא"ל רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית, וקשה, למה השתתף עמהם ר"א בן עזרי' והאריך לספר ביצ"מ כל הלילה, הא לדידי' אחר חצות שוב אינו זמן סיפור יצ"מ ולא שייך בזה כל המרבה לספר ה"ז משובח.

וצ"ל, דהא דהשתתף עמהם בספור אחר חצות, לאו משום מצות ספור יצ"מ של אותה הלילה, אלא משום מצות זכירה של כל השנה, דהא בכל השנה איכא חיובא להזכיר יצ"מ ביום ובלילה.

שוב מצאתי בנוסח ההגדה של הרמב"ם כתוב שמה אחר המעשה הנ"ל:

"אמר להם" ר"א בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יצ"מ בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך וכו'. משמע שזהו שהשיב להם אז באותה הלילה, דהא דמשתתף עמהם בספור לאו משום מצות ספור של אותה הלילה, אלא משום מצות זכירה של כל השנה, וכמו שדרשה בן זומא

אלא דעיקר הדבר צ"ע, דמה שייך כל המרבה לספר ה"ז משובח במצות זכירה, הא מכיון שהזכיר יצ"מ מיד יצא ושוב אינו עושה שום מצוה:

משא"כ במצות ספור, כל מה שמרבה לספר הוי הכל מצוה אחת ונכלל בהספור.

ואולי דהא דהשתתף עמהם הוא משום דלא רצה לעשות כדבריו לפרוש מהם בהגיע חצות לילה, דהא גם בי"ש לא עשו כדבריהם, וכ"ש כאן דהוי יחיד במקום רבים. ולפ"ז נראה מכאן ראי' מוכחת לפסק הרמב"ם, שפסק כר"ע דהפסח נאכל כל הלילה, דהא רבים סבירי להו כוותי', והיינו ר"א ור"י ור"ט, ויחיד ורבים הלכה כרבים:

ודלא כתוס' שנסתפקו בדבר אי הלכה כר"א בן עזרי'.

אך יש לדחות, דהא דסיפרו ביצ"מ כל הלילה, לאו משום מצות סיפור, אלא משום דחיוב לעסוק בהלכות חג בחג הל' פסח בפסח, ותניא בתוספתא דחייב אדם לעסוק בהל' פסח כל הלילה, ונכלל בזה ג"כ לדרוש ולעסוק בנפלאות יצ"מ, דהוי נמי מענין הפסח. וכן מצאתי ב"שיבולי הלקט", שכתב בשם החכם ר' בנימין בר"א הרופא ז"ל, דהא דקאמר עד שבאו תלמידיהם וא"ל הגיע זמן ק"ש של שחרית בא להודיענו בזה שאלמלא ק"ש שהיא מצוה עוברת לא היו נמנעין מלספר ביצ"מ גם אח"כ. עכ"ל. הרי להדיא, דגם אחר שהגיע זמן ק"ש, שהוא ודאי יום, לא היו נמנעין מלספר ביצ"מ אי לאו משום מצות ק"ש, וביום לכ"ע שוב לא שייך כלל מצות סיפור. וע"כ דהוא משום הל' פסח בפסח.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה