אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) ניסוך המים › ב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

ניסוך המים · ב

א

שם: ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין. רש"י פי', דנקבי הספלים לא היו עומדין כנגד נקבי השיתין של מזבח אלא חוץ למקום נקבי השיתין היו עומדין והיו הנסכים יורדין מהספלים על גג המזבח ומשם מתגלגלין לנקבי השיתין. ובתוס' הקשו עליו וז"ל:

וזו תימה גדולה מנין לו כל אותו הענין שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין דלמא הוא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין ב' נקבי החוטם. עכ"ל. ולענ"ד נראה בדעת רש"י, דסבר, דכיון דעבודת נסכים צריך מזבח, וע"כ, אם היו נקבי הספלים עומדים מכוונים נגד נקבי השיתין והשיתין מחוללין עד התהום, א"כ נמצא דאינו מנסך ע"ג המזבח אלא על אויר השיתין ואויר השיתין אין לו דין מזבח, ואין כאן ניסוך ע"ג המזבח. וע"כ הוכרח רש"י לפרש, דנקבי הספלים היו מגיעין לגג המזבח כדי שיהא הנסוך ע"ג המזבח.

הנה, מדברי רש"י ותוס' משמע, דהי מנסך למעלה בקרן המזבח שבו היו קבועין הספלים, ומשם יורדין לשיתין דרך הנקבים שבהקרן. אך הרמב"ם ברפ"ב ממעשה-הקרבנות כתב וז"ל:

ויתנסך היין על המזבח ואין נותנין אותו על האש אלא מגביה ידו ויוצק על היסוד והוא יורד לשיתין, עכ"ל, והשיג הראב"ד:

א"א זה שיבוש שלא הי' יוצק על היסוד אלא בספל של יין שהי' בקרן מערבית דרומית עם ספל של מים של ניסוך המים בחג. עכ"ל. והנה באמת שהרמב"ם בעצמו כתב כן גבי ניסוך המים בחג בפ"י מתמידין ומוספין ה"ז וז"ל:

ובקרן מערבית דרומית הי' מנסך למעלה מחצי המזבח והכל יורד לשיתין כמו שביארנו כיצד היו עושין וכו' עלה לכבש ופנה לשמאלו ונותן המים לתוך הספל שהי' שם וכו'. עכ"ל. ועיין בכ"מ שכתב, שהרמב"ם מחלק בין ניסוך היין לניסוך המים בחג. אך מלשון הרמב"ם שכתב גבי ניסוך המים:

"והכל יורד לשיתין כמו שביארנו", והיינו ברפ"ב ממעשה הקרבנות גבי ניסוך היין, משמע דדין אחד להם.

ונראה בדעת הרמב"ם, דסבר, דבקרן המזבח לא היו כלל נקבים שהיו מגיעין לשיתין, ונקבי השיתין לא היו אלא ביסוד המזבח גרידא, וכן בפ"ב מה' בית הבחירה, גבי צורת המזבח, לא הזכיר נקבי השיתין אלא גבי יסוד גרידא, ונמצא שמקום ניסוך היין והמים לא הי' אלא על היסוד המזבח. וממה שכתב הרמב"ם:

"אלא מגביה ידו ויוצק על היסוד", נראה מזה דהוא דין בנסכים שצריך להיות בדרך יציקה ממקום גבוה, וזהו לשון ניסוך שמנסך ממקום גבוה, כן קבלו חז"ל, ואולי יש ע"ז איזה דרשה. ומפני דין זה, שצריך בנסכים יציקה ממקום גבוה, לפיכך הי' מנסך למעלה מחצי המזבח והי' עולה על הסובב ומשם הי' מנסך על מקום היסוד. אך מפני שממרחק ממקום גובה קשה לכוון לשפוך נגד נקבי השיתין, ע"כ הי' מנסך לתוך הספלים מנוקבים שהי' אוחז בידו מכוון נגד נקבי השיתין שביסוד, ועי"ז הי' מכוון לשפוך לתוך נקבי השיתין.

ומעתה כל דברי הרמב"ם מדוקדקין היטב, כמבואר למעיין. וברפ"ב ממעשה הקרבנות כתב עיקר דינא דניסוך, שהוא על היסוד מקום השיתין ובדרך יציקה ממקום גבוה, זהו עיקר דינא דניסוך דאורייתא. ובהל' תמידין ומוספין ביאר את סדר הניסוך איך הי', שהי' מנסך למעלה מחצי המזבח בתוך הספלים על מקום השיתין כדי לקיים יציקה ממקום גבוה על היסוד. ונמצא שגם דעת הרמב"ם, שהי' מנסך לתוך הספלים.

והמקור לדברי הרמב"ם הנ"ל, שניסוך הוא דוקא ממקום גבוה, הוא מהמשנה דזבחים ד' ס"ג, דתנן שם, דנסכי היין והמים היו נעשין בקרן מערבית דרומית למעלה מחצי המזבח, ופרש"י הטעם, מפני ששם היו השיתין ואי אפשר לנסך על מקום אחר כ"א שם. וזה ניחא לדעת רש"י, דנקבי השיתין היו למעלה בהקרן. אבל לדעת הרמב"ם, דנקבי השיתין היו רק למטה בהיסוד, א"כ קשה, למה הי' מנסך למעלה מחצי המזבח. וע"כ דהוא מטעם הנ"ל, שצריך בנסכים דוקא שפיכה ממקום גבוה.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה