אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) מצות צריכות כונה

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

מצות צריכות כונה

קריאת שמע

ברכות ד' י"ב: אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא וקסבר דחמרא הוא ופתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר עיקר ברכה אזלינן וכו'. עיין פרש"י.

ורבינו יונה הקשה, דמה בכך מה שכוונתו היתה לברך בטעות, הא מ"מ הרי נעשית המצוה ומצות אין צריכות כוונה. ותירץ וז"ל:

וי"ל דאפי' מי שסובר דמצות אין צריכות כוונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה שהמעשה הוא במקום כוונה אבל במצות שתלויות באמירה בלבד ודאי צריכה כוונה שהאמירה היא בלב וכשאינו מכוין באמירה ואינו עושה מעשה נמצא כמי שלא עשה שום דבר מהמצות. עכ"ל.

והקשה הל"מ בפ"ב מה' מגילה, וכן הב"ח, מהא דלקמן רפ"ב תנן גבי ק"ש:

היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא, ודייק הגמ':

ש"מ מצות צריכות כוונה, הרי דלמ"ד מצות אין צריכות כוונה גם במצות התלויות באמירה א"צ כוונה.

ולענ"ד נראה, דשאני ק"ש דעיקר דינה היא קריאת הפרשה, ומעשה הקריאה הוי מעשה גמורה אף בלי כוונה, כמו כל המצות התלויות במעשה:

משא"כ לענין ברכות דעיקר ענינם היא אמירת הודאה, וזה תלוי בלב, ובלי כוונה אין כאן אמירת הודאה כלל.

ברפ"ב דמגילה תנן גבי קריאת המגילה:

היה כותבה דורשה ומגיהה אם כיוון לבו יצא. והקשה בתוס' ר"י החסיד, וכן הק' הר"ן, דלמה לא דייק הגמ' נמי התם דש"מ מצות צריכות כוונה כמו דדייק בברכות. וראיתי במ"מ בפ"ב מה' מגילה שכתב, דאולי הכל מודים במגילה שצריך כוונה. ונראה, דהנה במגילה ד' י"ד מקשה הגמ', דלמה אין אומרים הלל בפורים משום דין שירה על הנס, ומשני דקריאת המגילה זוהי הלילא. וכן פסק הרמב"ם. נמצא לפ"ז, דבקריאת המגילה איכא תרתי:

חדא דין קריאה, והיינו מעשה קריאה כקריאת התורה, וגם דין אמירה, משום דין אמירת הודאה והלל. וע"כ הכל מודים בקריאת המגילה דצריך כוונה, משום דין אמירה שבה, דאין אמירת הודאה והלל אלא בלב.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה