עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
מצות כתיבת ספר תורה · ב
סנהדרין ד' כ"א, אמר רבא אע"פ שהניחו לו אבותיו ס"ת לאדם מצוה לכתוב משלו שנא' ועתה כתבו לכם את השירה איתיבי' אביי וכותב לו ס"ת לשמו שלא יתנאה בשל אחרים מלך אין הדיוט לא לא צריכא לשתי תורות וכדתניא וכתב לו את משנה וגו' כותב לשמו ב' תורות א' שהיא יוצאה ונכנסת עמו וא' שמונחת בבית גנזיו. עיין פרש"י.
והרמב"ם בפ"ג מה' מלכים ה"א כתב וז"ל:
בעת שישב המלך על כסא מלכותו כותב לו ס"ת לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו אם לא הניחו לו אבותיו או שנאבד כותב ב' ס"ת וכו'. עכ"ל. נראה מדבריו, דאם הניחו לו אבותיו ס"ת אינו חייב לכתוב אלא ס"ת אחת, משום דין מלך, אבל ס"ת השני' שחייב בה משום הדיוט שפיר יוצא במה שהניחו לו אבותיו. וקשה, דמ"ש מלך משאר הדיוט, שאינו יוצא במה שהניחו לו אבותיו. וכבר עמד בזה הכ"מ. יעו"ש תירוצו.
ולענ"ד נראה, דהנה הרמב"ם במנין המצות להלכות תפילין מזוזה וס"ת כתב:
מצות עשה ה' לכתוב המלך ספר שני לעצמו כדי שיהיו לו שני ספרי תורה. עכ"ל. הרי דכוונת התורה במה שכתבה "וכתב לו את משנה התורה", לאו דצריך לכתוב ב' ס"ת, דבאמת אינו מחויב לכתוב רק אחת, אלא עיקר הדין שלעולם צריך שיהי' לו עוד ס"ת א', כדי שתקרא ס"ת שכתב "משנה תורה", היינו ס"ת שני'. ונמצא, שחיובו מטעם מלך שיהי' לו ס"ת א' אף בלי כתיבה, וס"ת שני' מחויב לכתוב ויהי' לה שם "משנה תורה" ע"י מה שכבר יש לו ס"ת אחרת. ומעתה מבואר היטב מה שכתב הרמב"ם דאם הניחו לו אבותיו ס"ת אינו חייב לכתוב רק ס"ת אחת דכיון דהס"ת האחרת מטעם מלך אינו מחויב לכתוב, רק שיהי' לו עוד ס"ת, והרי יש לו כבר במה שהניחו לו אבותיו ושפיר יוצא בזה חיובו משום דין מלך. וזהו כוונת הגמ' דמשני:
"לא צריכא לשתי תורות", פי', דהא דלא יתנאה בשל אחרים היינו דוקא בס"ת שמחויב לכותבה, אבל בס"ת האחרת שאינו מחויב אלא שיהי' לו שפיר יוצא במה שכתבו אחרים. ומה שהמלך מחויב בכתיבת ס"ת מטעם הדיוט, צ"ל דיוצא יד"ח בהס"ת שכתב משום מלך, דבס"ת אחת שכותב יוצא ידי שני החיובים מלך והדיוט. ונראה דזהו באמת כוונת הכ"מ בתירוצו שם.