אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

מנודה · ג

ג

אך הרשב"א בתשובה (הובא בב"י סי' של"ד) כתב וז"ל:

אם נתנדה על עבירה וכ"ש אם החרימוהו עלי' שאין מצטרף לעשרה שהעברינים אין מצטרפין עמהם ולא מחמת הנידוי והחרם שאילו כן אפי' נידוהו בעסק הממון אלא מחמת שנעשה עבריין בעבירה חמורה שהוחרם או שנתנדה עלי' ואינו ראוי לחבורה. עכ"ל. הרי מבואר דעתו להיפך מדעת הרמב"ם, דמצד דיני נידוי וחרם אין שום איסור לצרפו, וע"כ מנודה מחמת ממון שפיר מצטרף, וגם מנודה מחמת עבירה ג"כ אין איסור לצרפו, אלא שאינו ראוי לצירוף מחמת חומר העבירה שהוחרם ונתנדה עלי'.

והמחבר בשו"ע סי' של"ד פסק כשניהם לחומרא, דבסעי"ב העתיק דברי הרמב"ם שאסור לזמן עליו ולכוללו לכל דבר שצריך עשרה מחמת דיני נידוי, וא"כ אפי' בנתנדה מחמת ממון אסור לצרפו, ובסעי' י"א העתיק דברי הרשב"א דאם נתנדה מחמת עבירה אינו מצטרף לעשרה, היינו אפי' בדיעבד אם צרפוהו אינו מצטרף. ומהתימה על הש"ך, שכתב על דברי השו"ע בסעי' ב', דהא דאסור לזמן עליו ולכוללו בעשרה דוקא בנתנדה מחמת עבירה אבל לא שנתנדה מחמת ממון כן כתב הרשב"א, עכ"ל, והרי אין זה אלא להרשב"א, שמחמת הנידוי אין איסור לצרפו, אבל לפי דעת המחבר, שפסק כהרמב"ם שאסור לצרפו מחמת הנידוי והחרם, א"כ אין חילוק בין נתנדה מחמת עבירה לבין נתנדה מחמת ממון, וכמו שכתב הרשב"א בעצמו.

ונראה, דלפ"מ שכתב בהגהת אשרי פ"ק דמגילה, דאפשר דגם נשים מצטרפות לקריאת המגילה בעשרה משום דלא בעינן בקריאת המגילה עשרה משום דבר שבקדושה אלא משום פרסומא ניסא, וכן כתב הריטב"א בפשיטות פ"ק דמגילה ד' ה' דלא בעינן צירוף וע"כ אפי' עומד חוץ לביהכ"נ ושמע קריאת המגילה יצא, - לפ"ז נראה, דגם מנודה מצטרף לעשרה לקריאת המגילה, כיון דלא בעינן צירוף רק פרסומא ניסא, והפרסומא ניסא מתקיים שפיר גם במנודה.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה