עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
מזוזה · ד
רמב"ם פ"ו מה' מזוזה ה"ב:
בית שאין לו ד' אמות פטור מן המזוזה ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד"א בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל ה' זויות ואין צ"ל שאם הי' ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ד"א על ד"א חייב במזוזה. והרא"ש חולק ע"ז וכתב בהל' מזוזה, דד"א על ד"א מרובעות בעינן, דבענין אחר לא חזי לדירה אף שיש בו כדי לרבע ד"א על ד"א.
ונראה דפליגי בזה, דהרמב"ם סבר דהא דבית שאין לו ד"א אין לו דין בית, הוא משום דזה הוי בכלל השיעורין שנאמרו למשה מסיני, וע"כ, כיון שעיקר דינו הוא משום דין שיעור, לא בעינן שיהא מרובע, אלא אפי' עגול נמי, רק שיהא בו השיעור כדי לרבע ד"א על ד"א:
אבל הרא"ש סבר דעיקר הדין הוא משום דבעינן שיהא חזי לדירה, וכל שאין בו ד"א לא חזי לדירה ולא מיקרי בית, וע"כ בעינן דוקא שיהא מרובע בשיעור ד"א, דבענין אחר לא חזי לדירה.
ואין להביא ראיה לזה מהא דאיתא בסוכה ד' ג': מאן תנא להא דת"ר בית שאין בו ד"א על ד"א פטור מן המזוזה ומן המעקה וכו' ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב לימא רבי היא ולא רבנן אפי' תימא רבנן ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה דדירת עראי הוא אבל לגבי בית דדירת קבע הוא אפי' רבנן מודו דאי אית בי' ד"א על ד"א דיירי בי' אינשי ואי לא לא דיירי בי' אינשי, הרי להדיא דדין ד"א בבית הוא משום דבעינן שיהא חזי לדירה אבל לא משום דין שיעור, - זה אינו, דהגמרא לא קאי על הרישא, הא דפטור מן המזוזה ומעקה וכו', דזהו משום דבית כתיב בהו וזה לא שייך לסוכה, אלא על הסיפא הוא דקאי, דאין מערבין ואין משתתפין וכו', דזה אינו מטעם בית אלא משום דירה, כדאיתא שם בגמ', וע"ז משני דשאני סוכה דסגי בדירת עראי אבל לגבי בית אם אין בו ד"א לא דיירי בי' ולא ראוי לעירוב.
אך לפ"ז, דאין בו ד"א באמת לא חזי לדירה, א"כ שוב קשה על הרמב"ם, באין בו ד' על ד' אלא שיש בו כדי לרבע, נהי דמיקרי בית, מ"מ הרי לא חזי לדירה, ובמזוזה הרי בעינן חזי לדירת אדם. ובשלמא להסוברים דבית האוצרות נמי חייב במזוזה, ניחא, אבל דעת הרמב"ם הרי היא דבית האוצרות פטור ובעינן דוקא דירת אדם. וע"כ צ"ל דהרמב"ם סבר דבאין בו ד' על ד' אלא שיש בו כדי לרבע ד' נמי חזי לדירה.