עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
מזוזה · א
מנחות ד' ל"ב: ר' מאיר הי' עושה פרשיות המזוזה פתוחות מ"ט הואיל ואין סמוכות בתורה. פי', דכיון דפרשה סתומה נקראת מה שהפרשה שלפניה סתומה, והיינו כשיש כתב בתחלת השיטה ובסופה והריוח באמצע, וע"כ במזוזה פרשת והי' אם שמוע אינה צריכה להיות סתומה, מפני שפרשת שמע שלפניה אינה סותמה בתורה אלא פרשה אחרת.
וק"ל, לפי דעת המסכת סופרים שהביאו התוספות דפתוחה היא כשהניח חלק מתחילת השיטה והתחיל באמצע וסתומה היא כשמתחלת מתחילת השיטה, נמצא לפ"ז דהסתימה אינה מחמת הפרשה שלפניה, אלא מעצמה הוא דהויא סתומה, מה שהיא מתחלת בראש השיטה ואין בה פתיחה של אויר חלק, וא"כ קשה, למה קאמר דמזוזה אינה צריכה להיות סתומה מטעם דאין סמוכות בתורה, הא הסתימה אינה מחמת הפרשה שלפניה אלא מחמת עצמה.
וצ"ל, דגם להמס' סופרים הסתימה אינה מחמת עצמה גרידא, אלא בצירוף מה שהיא כתובה בין הפרשיות, ונמצא דגם הפרשה שלפניה מסייעה בהסתימה, והואיל ואין סמוכות בתורה, דפרשת שמע שלפניה אינה סותמה בתורה, לפיכך אינה צריכה להיות סתומה.
הנה מסקנת הגמ', דמזוזה מצוה לעשותן סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי. וכן פסק הרמב"ם בפ"ה ממזוזה ה"ב דלמצוה צריך לעשותן סתומות. וגבי תפילין בפ"ב מתפילין ה"ב כתב דג' פרשיות הראשונות כולן פתוחות ופרשה אחרונה, שהיא והי' אם שמוע, סתומה. ושמעתי מכ' מו"ר הגאב"ד דבריסק שליט"א, שדקדק מלשון הרמב"ם, שיש הפרש בין דין סתומה של מזוזה לדין סתומה של פרשת והי' אם שמוע שבתפילין. שבתפילין הדין הוא על הפרשיות, שג' פרשיות הראשונות צריכות להיות פתוחות והפרשה האחרונה צריכה להיות סתומה אבל במזוזה אין הדין על הפרשיות, אלא על הריוח שבין הפרשיות, שצריך להיות ריוח ביניהן כשיעור פרשה סתומה. וזהו שכתב שם הרמב"ם:
"מצוה לעשות ריוח שבין פרשת שמע לוהי' אם שמוע פרשה סתומה וכו'". וטעמא נראה, משום דבמזוזה הרי לא נאמר בדין כתיבה שלהם שצריך לעשותן סתומות משום תורת מזוזה, אלא שצריך לכותבן כמו שהן כתובין בתורה, ונמצא דהדין סתומה שלהם הוא משום דבתורה היא סתומה, וכיון שאין סמוכות בתורה ממילא דלא נשאר הדין אלא על הריוח, שצריך להניח ריוח לפני פרשת והי' אם שמוע כשיעור פרשה סתומה כמו שהיא כתובה בתורה:
משא"כ בתפילין הא דצריכה להיות סתומה הוא משום דין מסויים הנאמר בכתיבת תפילין שפרשת והי' אם שמוע צריכה להיות סתומה משום דין תפילין, וע"כ לא איכפת לן מה שאין סמוכות בתורה, כיון שאין דינה משום דבתורה היא סתומה, וע"כ הדין הוא על הפרשיות שצריכה להיות סתומה ע"י פרשת שמע שלפניה.