עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
לולב · יט
סוכה ד' ל"ו: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר"י וכו' אר"מ מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה. ופרש"י בגמרא:
נמצא האגד העליון לנוי בעלמא ולא להכשיר מצוה לפיכך אינו תוספת לעבור על בל תוסיף. עכ"ל. משמע דעיקר הטעם הוא משום דאותו אגד של גימוניות זהב לא הי' אלא לנוי. משמע הא אילו הי' גם אגד זה לשם מצות אגד הי' עובר בבל תוסיף לר"י אף שיש כבר אגד אחר למטה.
ולכאורה קשה כיון דנאמרה הלכה לר"י דלולב לא צריך אגד כמו אגודת אזוב, א"כ ע"כ דאגד לא מקרי אלא מה שאוגד את הלולב ומיניו ועושהו לאגודה אחת, וא"כ, אם מוסיף אגד שני על לולב ומיניו שכבר הוא אגוד, א"כ לכאורה דאגד הב' שהוא מוסיף לא מקרי אגד כלל, כיון שאינו מועיל באיגוד הלולב, שהרי כבר הוא אגוד ע"י האגד הקודם, וא"כ למה יעבור בבל תוסיף.
וכעין זה ראיתי במ"ב סוף סי' ל"ב, שהביא שם בבה"ל בשם גדול אחד, שהזהיר שלא לדבק התיתורא של תפילין בדבק קודם התפירה, משום דאם דבק חשיב חבור נמצא דהתפירה שעושה אח"כ לא חשיבא תפירה, כיון שכבר הוא מחובר ע"י דבק, דתפירה לא מקרי אלא אם מועלת לחבר הדבר, והרי נאמרה הלכה למ"ס דצריך בתפילין תפירה. וא"כ לכאורה מרש"י הנ"ל יהי' ראי' דלא כדבריו של אותו גדול.
וכן לפ"מ שכתב הראב"ד בהשגות בפ"ד מה' ממרים ה"ג, דלא משכחת לה בלולב כל המוסיף במצוה גורע אפי' אם כבר אגד הד' מינים ואח"כ הוסיף מין חמישי ואגדו עמהם, משום דכיון דלולב צריך אגד הו"ל האגד השני תעשה ולא מן העשוי ופסול, וא"כ לפי"ז גם כאן אפי' אם חזרו ואגדו בגימוניות של זהב לשם מצות אגד ג"כ אינו עובר בבל תוסיף ע"ז, כיון דכבר הי' אגוד מקודם הו"ל האגד הב' פסול משום תעשה ולא מן העשוי ולא מקרי אגד.
וצ"ל בדעת רש"י, דהא דהוצרך לטעמא דגוי, משום דכיון דמתני' סתמא קתני במינו היו אוגדין אותו מלמטה", משמע אפי' אם בתחלה אגדו אותו בגימוניות של זהב ג"כ הי' מהני מה שאח"כ אגדו אותו במינו מלמטה, וע"כ דטעמא משום דאגד הזה של גימוניות הזהב לא נעשה אלא לנוי ולא לשם מצות אגד.
אך עדיין קשה על הרא"ש, שכתב כאן להדיא דמיירי שמקודם עשו בו האגד של חובה במינו ואח"כ אגדו אותו בזהב, ואעפ"כ כתב דהטעם מה שאין בזה משום בל תוסיף משום דאגד הב' לא נעשה אלא לנוי, יעו"ש בדבריו, וא"כ שוב קשה כנ"ל. וצ"ע.