אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

לולב · יא

י

סוכה ד' ל"ב: תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול ה"ד עבות והוא דקיימי תלתא טרפא בקינא. הטור בסי' תרמ"ו הביא, דבעל העיטור כתב, אפי' אין בו רק פעם א' תלתא בחד קינא כשר, ושכן כתב הרמב"ם. ודעת הראב"ד בהשגות פ"ז מלולב ה"ב, דבעינן עבות בכל שיעור אורך ההדס או רובו. ודעת הגאונים, דבעינן עבות בכל שיעור ההדס,

ונראה בטעם פלוגתתם, דהראב"ד והגאונים סברי, דהא דבעינן עבות הוא תנאי בהכשר ההדס שיהא עבות, כמו באתרוג דבעינן שיהא הדר, וע"כ צריך דכל ההדס יהא עבות כמו דצריך שיהא כולו הדר, אלא דהראב"ד סבר דרובו ככולו, אבל הרמב"ם ובעל העיטור סברי, דעבות אין זה תנאי בהכשרו, אלא הוא סימן על המין, דאיזה הדס הכשירה התורה זה שהוא עבות, ואף דעבות ושאינו עבות שניהם גדילים באילן אחד, מ"מ התורה חלקה אותם לשני מינים, וע"כ סגי בזה בתלתא טרפי בחד קינא, דזה מראה כבר שזה ההדס הוא ממין שהוא עבות. וכן מוכח דעת הרמב"ם, מדכתב להך דינא דעבות בריש פ"ז מלולב, במקום שהוא מבאר שם גוף הד' מינים, ולא כתבו בפ"ח בין הפסולים של הד' מינים, הרי מוכח שסובר שאין זה תנאי בהכשרו אלא הוא סימן על גוף המין.

עיין ברא"ש כאן סי' י"ד, שהביא, דנחלקו הגדולים לענין בל תוסיף בהדס שוטה, אם מותר להוסיף הדס שוטה על המינים, אם הוא נחשב כמין אחר או לא. ונראה דזה נמי תליא בפלוגתא הנ"ל, אם עבות הוא תנאי בהכשרו או הוא סימן על המין. דאם נימא דהוא סימן על המין, נמצא דחלקה התורה אותם לשני מינים והוי כמין אחר, אבל אם נימא דהוא תנאי בהכשרו, נמצא דאין כאן כלל חילוקי מינים, אלא הכל הוי מין אחד.

הנה, בדעת הראב"ד דבעינן רוב שיעור אורך ההדס שיהא עבות, וכן הסכים הרא"ש והטור וכן פסק השו"ע סי' תרמ"ו, נראה פשוט, דלא תליא זה ברוב העלין או ברוב הקינים שיהיו עבות, אלא תלוי ברוב שטח ההדס, שהעלין היוצאין בו לפי טבע גידולו שיהיו עבות, בין שהן סמוכין הרבה בין שהן מפוזרין בשטח ההדס, ובלבד שיהיו עבות. וגם לא צריך שיהא רובו מחופה בעלין. ומה שכתב בשע"ת סי' תרמ"ו בשם "מור וקציעה", דהדס שאין העלין שלו ראשו של זה מגיע לעיקרו של זה פסול מק"ו דלולב וכו' כ"ש בהדס דילפינן מקרא דבעינן ענפיו חופין את עצו, - לענ"ד זה תמוה, דלא מישתמיט בשום ראשון ופוסק שיאמר כן דענפיו חופין את עצו הוא תנאי בהכשרו, ומדלא הזכירו הראשונים והפוסקים תנאי זה משמע דסברי דאין זה תנאי כלל בהכשרו, אלא הוא סימן על המין של הדס, ולא מעכב כלל:

משא"כ בלולב דממעטינן אופתא מקרא דבעינן כפות מכלל דאיכא פירוד, וע"כ אם אינו מחופה כולו בעליו הוי אופתא ופסול. עיין בהגהות על הש"ס מהגאון ר' אלעזר משה מפינסק מה שכתב בזה, וגם המ"ב לא העתיק כלל דברי המו"ק הנ"ל להלכה.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה