עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
לולב · ד
סוכה ד' ל"א: ת"ר סוכה גזולה חכמים מכשירין דסברי קרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא. וכתבו התוס', דקרא דממעט סוכה גזולה איכא לאוקמא כגון ראובן שבנה סוכה בחצרו של שמעון שלא מדעתו ובא שמעון ותקף את ראובן והוציאו מסוכתו דאין עליה תורת שאולה כיון דלא קיימא ברשותו של ראובן ולא דמיא לקרקע דבחזקת הבעלים עומדת. עכ"ל. והגרעק"א ב"גליון הש"ס" הקשה ע"ז, הא אמרינן יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות א"כ אם גזל עבדים והכניסן לביתו אין נגזלים ואם שטפם נהר אין חייב באחריותן הרי אף דאין קיימין ברשות בעלים והם ברשות הגזלן ואפ"ה אין נגזלות וצע"ג.
ולענ"ד נראה פשוט, דאין כוונת התוס' כלל לומר דהיכא דקיימא הסוכה ברשותו של הגזלן דאז היא נגזלת וחייב באחריותה. דודאי גם בכה"ג אינה נגזלת ואינו חייב באחריותה, דבכל גווני נתמעט קרקע מגזילה. אלא כוונת התוס' היא, דבכה"ג, היכא דקיימא הסוכה ברשותו של הגזלן, נהי דאינה נגזלת ואין חייב באחריותה, מ"מ אין עליה תורת שאולה. דלא מקרי סוכה שאולה אלא היכא דקיימא ברשות הבעלים, והוי כמשתמש בשאלה בסוכתו של חברו, משא"כ היכא דקיימא ברשותו של הגזלן אם גזלה, נהי דאין חייב באחריותה, מ"מ אין זה סוכה שאולה אלא סוכה גזולה ופסולה.