עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
להקביל פני רבו ברגל
ר"ה ד' ט"ז: אמר רבי יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל. ובנו"ב מה"ת סי' צ"ד כתב, דבזמה"ז, שאין ביהמ"ק קיים ואין אנו יכולים לעלות ולהקביל פני שכינה ברגל, ליכא חיוב להקביל פני רבו, מטעם שלא יהא כבודו של רבו מרובה מכבוד שמים, וכדאיתא כן בקידושין ד' ל"ג, דאין תלמיד רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. יעו"ש בדבריו.
אמנם בחי' הריטב"א כתב, דאם רבו שרוי במקום קרוב לו חייב להקביל פניו גם בכל חודש ושבת, וזהו דקאמר הגמ' מכלל דבחודש ושבת איבעי לי' למיזל. ובפי' רבנו חננאל מבואר דהיתה גירסתו כך בגמרא להדיא, וז"ל:
ואקשינן והא ברגל קאמר ופרקינן אם רבו שרוי במקום קרוב לו חייב להקביל פניו בכל חודש ושבת ואם הוא במקום רחוק חייב להקבילו ברגל. עכ"ל. ומזה סתירה לדברי הנו"ב הנ"ל. דבחודש ושבת ג"כ חייב להקביל פני רבו אם הוא במקום קרוב, והרי נמצא דכבודו מרובה מכבוד שמים, דאינו מקבל פני שכינה אלא ברגל,
ואין לומר דלראות השכינה בכל חודש ושבת לא יכול מפני שרחוקה ממנו, משא"כ רבו שהוא במקום קרוב לו, - דא"כ גם עתה, בזמה"ז, מה שאינו עולה לרגל הוא משום שאין יכולין ליכנס לעזרה מחמת שאנו טמאים, משא"כ רבו דיכול להקביל פניו. וע"כ מוכח מזה דלא כדבריו.