אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) כבוד ספר תורה

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

כבוד ספר תורה

איסור מחיקת השם

קידושין ד' ל"ג: איבעיא להו מהו לעמוד מפני ס"ת ר' חלקי' ור' סימון ור' אלעזר אמרי ק"ו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש. וכיון שק"ו דאורייתא הוא נמצא דהוי מצות עשה גמורה לקום מפני ס"ת ולכבדה ולהדרה בכל מיני כיבוד והידור כמו בזקן ות"ח. וזהו שכתב הרמב"ם בפ"י מה' ס"ת ה"י:

מצוה לייחד מקום לס"ת ולכבדו ולהדרו יותר מדאי לא ירוק כנגד ס"ת ולא יגלה ערותו כנגדו ולא יפשיט רגליו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשאוי ולא יחזיר אחוריו לס"ת. ובביאור הגר"א ביו"ד סי' רפ"ב הביא ראיה לכל דברים אלו מכיבוד רבו.

ונראה, דלבד מצות כיבוד איכא נמי בס"ת מצות מורא, להיות במורא לפני הס"ת, כמו ברבו מובהק. וזה נלמד נמי מהאי ק"ו, שהרי כתב הרמב"ם שם דהקימה לפני הס"ת אינה בתוך ד' אמות אלא כמלא עיניו כמו ברבו מובהק, ושמעתי ממו"ר הגאב"ד דבריסק שליט"א, דהא דצריך לקום לפני רבו מובהק מלא עיניו אינו מדין כיבוד, שהרי הא דהקימה מפני ת"ח אינו אלא ד' אמות פרש"י בקידושין שם משום דחוץ לד' אמות אינו ניכר שעומד מפניו ואין כאן כיבוד, וא"כ גם ברבו מובהק אין כאן כיבוד, אלא הוא משום דין מורא רבו שאיכא ברבו מובהק, דתיכף משיראה את רבו צריך לירא ממנו ולקום מחמת יראה. וא"כ, גם בס"ת הא דצריך לקום מלפניה מלא עיניו ג"כ הוא משום מצות מורא. וזהו שכתב הרמב"ם שם בהל' י"א:

כל מי שיושב לפני ס"ת ישב בכובד ראש באימה ופחד, משום דאיכא בי' נמי מצות מורא.

ונראה, הא דאסור לטלטל ס"ת אלא צריך לילך אל הס"ת, כדאיתא בירושלמי יומא רפ"ז וכן פסק בשו"ע סי' קל"ה, נמי הוא משום מצות כיבוד. דהרי כתב הרמב"ם שם שצריך ליחד מקום לס"ת משום כיבוד, ממילא נסתעף מזה שאסור לטלטלו למקום אחר. וכן נראה, דכל מיני שימוש שעושין לס"ת, כגון הגבהה וגלילה והוצאה מן הארון והכנסה לארון, הכל נכלל במצות עשה של כיבוד, דאיזה כיבוד מלביש ומכסה מכניס ומוציא, כמו בכיבוד רבו, דכל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו. וכן נראה, דאם יקראו אותו לעלות לס"ת לקרות ואינו עולה עובר במצות עשה של כיבוד. ומה"ט כתב המנהיג, הובא בב"י סי' ס"ו, דמי שעומד באמצע ק"ש וברכותי' וקראו אותו לעלות לס"ת דצריך להפסיק מפני כבוד הס"ת. וזהו שאמרו בברכות ד' נ"ה, דכל שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא מקצרין ימיו [ויש לעיין לפ"ז אם קראו לת"ח לעלות לתורה וקראו אותו בשמו בלי שום תואר של כבוד הראוי לו, דזה הוי ביזוי ת"ח ואפקרותא וחייבין ע"ז נידוי, כמו שפסק ה"לקט הקמח" ביו"ד סוף סי' של"ד, וחייבין ע"ז למחות, וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ז מה' ת"ת דת"ח אסור למחול על בזיונו ברבים, וע"ז נאמר כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר וכו', - אם מותר לו למחות בזה שלא לעלות לס"ת לקרות:

או אפשר, דכיון דגם הת"ח חייב בכבוד הס"ת, א"כ גם באופן זה מחויב לעלות לתורה והמחאה על בזיונו יעשה ע"י אמירת תוכחה להמבזה אותו. וכן מסתברא).

אך אני מסתפק בהא דאיתא בסוטה ד' ל"ט: כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה שנא' ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה, לפי שיטת הרי"ף והרמב"ם דבכל גווני אסור לספר, אפי' בלחש ואפי' איכא עשרה דצייתי לס"ת בלא הוא, - אם זהו נמי משום כבוד הס"ת וזהו דילפינן מהקרא דנחמי' דהוי בכלל כבוד הס"ת, וא"כ מי שמספר עובר בעשה דאוריתא דכיבוד הס"ת, או דאינו משום כבוד הס"ת אלא משום כבוד המצוה של קריאה, והוי איסור בפ"ע מדברי קבלה הנלמד מקרא דנחמי'.

והנה, רבינו ירוחם כתב, דגם כשהמפטיר קורא בנביא אסור לספר עד שישלים, כמו בס"ת. וכן פסק בשו"ע סי' קמ"ו. והנה, אם נימא דהאיסור הוא משום כבוד הס"ת, מה שייך למילף מזה מפטיר בנביא מס"ת, הא בנביאים ליכא העשה דכיבוד ואין צריך לקום מפניהם. וע"כ דסבר דהאיסור לספר אינו אלא משום כבוד המצוה של קריאה, וע"כ שפיר שייך למילף גם לענין קריאת המפטיר, דמשום כבוד המצוה של קריאה אסור לספר. וצ"ע.

הא דלא יחזיר אחוריו לס"ת, נראה, דאם הוא עוסק בכבוד ס"ת אחרת אז מותר לו לחזור אחוריו לס"ת הראשונה, כגון בשבת שמוציאין ב' ס"ת לקריאה באחת קוראין והס"ת הב' מחזיקין על הבימה אחורי הקוראין, אין זה בזיון להס"ת, כיון שעוסק בכבוד ס"ת אחרת, וכן כשקוראין מפטיר בנביא, אף שאין כאן כבוד ס"ת אחרת, מ"מ נראה דמותר לחזור אחוריו לס"ת בשעת קריאת המפטיר, כיון דהמצוה היא לכתחילה שיהי' פני הקורא והמפטיר נגד המזרח כנהוג, וא"כ הרי הוא עסוק במצוה שהיא חובת צבור, ויש בזה משום כבוד הצבור שהוא דוחה כבוד הס"ת, כדאיתא בסוטה ד' מ': אר"י לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה. אך בשעה שהש"ץ אומר דברים אחרים, כגון "יקום פורקן", |אב הרחמים" ו"אשרי" וכיו"ב, אז ודאי שאסור לחזור אחוריו לס"ת שמחזיקין שם על הבימה, רק צריך לעמוד מן הצד. וכן ראיתי מדקדקים עושים. ויישר כחם של הספרדים בזה שעושים פתחי בימותיהם לצד מערב, ונמצא שהספסל של הבימה לעולם עומד מן הצד ושם מחזיקין הס"ת, ואין כאן שום מכשול. ותמה אני על בימותיהם של האשכנזים, למה לא מיחו הגדולים בזה לצוות לסדר הספסל מן הצד כדי להסיר המכשול הזה מעל ישראל.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה