אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) יום הכפורים › ג

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

יום הכפורים · ג

ג

יומא ד' פ"ד: תניא מחמין חמין לחולה בשבת וכו' מפני שספק נפשות דוחה את השבת ואין עושים דברים הללו לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים אלא ע"י גדולי ישראל. וכתב הרא"ש:

ואפי' יש שם קטנים לעשותם מיד חיישינן זימנין דליתנהו ואתי לאהדורי בתרייהו.

לכאורה זה ניחא אם נימא כדעת רבינו מאיר, הובא ברא"ש, דסבר דפקוח נפש הותרה בשבת, וע"כ מותר לעשות בגדולים אפי' אם מזומנים קטנים לעשות. אבל להסוברים דפקוח נפש לא הותרה בשבת, אלא דחויה, וכמו טומאה שדחויה בצבור ולא הותרה, ולענין טומאה הרי קיימ"ל דכל כמה שיכולין לעשות בטהרה ובכהנים טהורים מהדרינן עליהם ולא תעשה בטומאה, וא"כ כמו"כ כאן לענין פקנ"פ, כל כמה שיכולין לעשות בהיתר ע"י קטנים לא תדחה שבת לעשות בגדולים, וא"כ כיון שעפ"י דין תורה אם מזומנים קטנים לעשות אסור לעשות בגדולים איד מתירין לעשות בגדולים השתא משום חשש פעם אחרת, שמא לא יהיו הקטנים מזומנים ואתי לאהדורי בתרייהו, הרי משום אותו החשש פקנ"פ של פעם אחרת אין כאן השתא המתיר של הפקנ"פ ההוא, שהרי עדיין לא בא לידי המקרה, ומשום הפקנ"פ דהשתא הרי אפשר בקטנים, ואיך מתירין בגדולים.

ונראה, הא דצריך לחזור אחר כהנים טהורים כדי שיעשה בטהרה, אין זה אלא לכתחילה, למצוה, כדמשמע לשון הגמ':

"מהדרינן אכהנים טהורים". אבל ודאי דגם במקום כהנים טהורים אם הקריבו כהנים טמאים דהקרבן כשר, דטומאה דחויה בצבור אף במקום שאפשר לעשות בטהרה. ולפ"ז, גם לענין פקנ"פ, אף דאפשר בקטנים, מותר לעשות בגדולים, ורק לכתחילה מצוה לעשות בהיתר ע"י קטנים אם אפשר. וע"כ שפיר כתב הרא"ש, דמשום חשש פעם אחרת, שלא יבוא הדבר לידי התרשלות בפקנ"פ, אין כאן מצוה לעשות בקטנים. אך דעת הריא"ז והאו"ז דלא כהרא"ש, וסברי דבאמת אם מזומנים קטנים לעשות אין לעשות בגדולים. עיין בפוסקים בזה.

דעת הרמב"ן בת"ה, דאף דפקנ"פ דוחה שבת, אם אפשר לעשות המלאכה בשינוי שלא יתחלל בה שבת מדאורייתא, משנין ואין מחללין שבת, והוא שלא יתאחר צרכו של חולה כלל בשינוי זה. והרמב"ם בפ"ב מה' שבת הי"א חולק ע"ז ודעתו שאין צריך לשנות. עיין במ"מ שם. ולכאורה תליא זה בפלוגתת הראשונים אם פקנ"פ דחויה בשבת או הותרה. דאם דחויה, כל כמה שאפשר לעשות בהיתר שלא תדחה שבת, מהדרינן לעשות בהיתר ע"י שינוי; משא"כ אם הותרה לגמרי לא צריך לשנות. אמנם אחר העיון נראה, דאפי' אם פקנ"פ הותרה לגמרי בשבת, מ"מ אין ההיתר אלא דוקא על מה שהוא צורך להחולה, משא"כ כל מלאכה שאינו צורך להחולה אין ע"ז שום היתר של פקנ"פ בשבת. וא"כ, כל מלאכה שאפשר לעשותה בשינוי, נמצא כשעושה אותה כדרכה אינה מצרכי החולה כלל, שהרי סגי לו במלאכה בשינוי. ונמצא שעל אותה המלאכה כדרכו אין עלה ההיתר של פקנ"פ, כיון שאינו צריך למלאכה כדרכו. ומפני זה אמרינן שמאכילין אותו הקל הקל, אף שפקנ"פ הותרה, משום דבמקום שיש קל אין החמור מצרכי החולה ואין עליו ההיתר של פקנ"פ כלל. ובדעת הרמב"ם שאינו מצריך לשנות צ"ל, דהוא מטעם חשש שלא יבוא לידי איחור בצורכי החולה אם יצטרך לשנות. ובלא"ה ע"כ צ"ל כן בדעת הרמב"ם, דהרי כתב להדיא שם דסכנת נפשות דחויה אצלה השבת ולא הותרה, וא"כ ודאי דאם אפשר לעשות בהיתר ע"י שינוי דצריך לשנות. וע"כ דסבר הרמב"ם דאי אפשר לשנות משום חשש איחור בצורכיו של החולה.

בדבר מה שנשאל הראב"ד, בחולה מסוכן אם צריך לבשר ואין שחוט אלא נבילה, איזה מהם עדיף, אם לשחוט לו בשבת או להאכילו הנבילה המוכנת לפניו, וכתב ע"ז הרא"ש וז"ל:

ורבינו מאיר השיב בתשובה ע"ז והביא דמיון מאוכל נפש ביו"ט דשוחטין ביו"ט דאיכא עשה ול"ת באיסור מלאכה ומאכל נבילה דאין בה אלא לאו או לומר לנכרי לנחור עופות דליכא אלא איסור דרבנן אלא כיון דהתורה התירה אוכל נפש ביו"ט הוה לדידן כל אוכל נפש ביו"ט כמו בחול וה"נ כיון שהתורה התירה פקנ"פ הוי כאילו עשאה בחול והיכא דאיכא תרי איסורי מאכילין אותו הקל ושחוטה המאכל מותר אבל הנבילה המאכל עצמו אסור. עכ"ל. הנה, אף דפקנ"פ הותרה בשבת, ע"כ לאו דוקא איסור שבת הותר אצלה, אלא גם כל האיסורים הותרו אצל פקנ"פ, וא"כ מאי חזית דאמרת דשבת הותרה אצלו והוי כעושה בחול, הרי גם איסור נבילה הותר אצלו והוי כהיתר גמור, וא"כ נימא דמאכילין אותו הקל, דהיינו הנבילה, ולא איסור שבת,- צ"ל דההיתר של פקנ"פ לכתחילה חל על מה שהוא צורך להחולה, ואצלו הרי הצורך לשחוטה ולא לנבילה, דמאכילין אותו הקל הקל, ואף שכדי להמציא לו שחוטה צריך לחלל שבת, שהוא איסור יותר חמור, זהו רק אצלינו, אבל אצל החולה עצמו הוי השחוטה אכילתו היתר גמור, משא"כ נבילה, וכיון שצרכו של החולה הוא לשחוטה ממילא חל ע"ז ההיתר של פקנ"פ, ושוב הוי כהיתר גמור וכאילו עושה בחול.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה