עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
ברכות הנהנין · ג
ברכות ד' ל"ה: שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ ה"ד אילימא דקא שתי לי' אזוקי מזיק לי' דתניא השותה שמן של תרומה משלם הקרן ואינו משלם החומש וכו'. הנה מבואר דמדמי הגמ' דין ברכה לדין אכילת תרומה, וכל דהוי מזיק לענין אכילת תרומה הוי נמי מזיק לענין ברכה. וקשה מכאן על מה שכתב הראב"ד בפ"י מה' תרומות ה"ז, שפסק שם הרמב"ם דהכוסס את החיטים משלם קרן וחומש, והשיג הראב"ד וז"ל:
א"א פלוגתא דרבי ורבנן היא וקיי"ל כרבנן ואע"ג דמברכין עלי' בורא פרי האדמה אפשר דלגבי תרומה מזיק הוא. עכ"ל. וכן הקשה הצל"ח.
ונראה, דשאני מזיק דשותה את השמן ממזיק דכוסס את החיטה. דמזיק דכוסס את החיטה היינו שהוא מזיק את החיטה, דלא מקרי אכילה בהכי כיון דהוי שלא כדרך אכילתו, וע"כ לענין חיוב תשלומי תרומה דבעינן מעשה אכילה, כדכתיב:
ואיש כי יאכל קודש, הוי מזיק ופטור, אבל לענין ברכה אין צריך מעשה אכילה, אלא הנאת הגוף, דאסור ליהנות מן עוה"ז בלא ברכה, וע"כ גם בכוסס מחויב בברכה, דהרי מ"מ נהנה גופו, אבל המזיק דשותה את השמן היינו שהוא מזיק את עצמו ולא מקרי הנאת הגוף כלל, וע"כ שפיר מדמי הגמ' דכמו דפטור מתשלומי תרומה פטור נמי מברכה. והערני לזה א' מידידיי.
אבל הרמב"ם לשיטתי' אזיל, שהרי פסק בפ"ח מה' ברכות ה"ב דהשותה את השמן אף דהוי מזיק מ"מ מברך שהכל, הרי דסבר דגם בשותה את השמן מקרי דיש כאן הנאת הגוף, ואפ"ה אינו מברך ברכתו הראוי' לו בורא פה"ע, וע"כ משום דסבר דגם לענין ברכה בעינן מעשה אכילה, ולפ"ז שפיר פסק הרמב"ם בכוסס את החיטה דמשלם קרן וחומש, מדמברך עלה בורא פה"א ע"כ מוכח מזה דהלכה כרבי דכוסס הוי מעשה אכילה, משום דברכה ואכילת תרומה דין א' להם.
וזה דוקא בחיטים, אבל בכוסס את השעורים פסק שם להדיא דפטור מן החומש מפני שהזיק את עצמו, וכדאיתא ביומא ד' פ"א, ולשיטתו גם מברכה הוא פטור בכוסס השעורים. ולפ"ז צ"ע דבפ"ג מה' ברכות ה"ב כתב וז"ל: אכל דגן שלוק כמו שהוא מברך בורא פה"א, עכ"ל, ולכאורה קשה למה סתם דבריו ולא פירש דדוקא בחיטים אבל בשעורים אינו מברך בפה"א אלא שהכל. ואפשר דדוקא בשעורים חיין הוי מזיק, אבל בשעורים שלוקים שפיר מקרי אכילה ומתחייב עליהם בתשלומי חומש ומברך עליהם בפה"א.