עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
אנינות ואבלות · ב
הנה, לענין אבל שאסור בד"ת, נראה דמותר לו לומר הפסוק שאומרים בכל יום עם הקרבנות:
ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ד', כיון שאינו אומרו משום תורה, אלא כדי שיזכור הקב"ה עי"ז עקידת יצחק, כדאיתא במדרש ויקרא רבה פ"ב. ואין לומר דמצות הקריאה והלימוד של פסוק זה הוא שגורם לזכור העקידה. דהרי מבואר שם במדרש, דאפי' גוי אם אומרו ג"כ גורם לזכור העקידה, ובגוי הרי ליכא מצות קריאה ות"ת.
וכן נראה דמותר לו לומר "[פטום הקטורת" וכל סדר הקרבנות המבוארים באו"ח סי' א', אף שאינן נקראין סדר היום, דלא כל אדם אומרן בכל יום, כדאיתא במג"א סי' תקנ"ט, מ"מ מותר, כיון שאינו אומרם מחמת תורה אלא משום ונשלמה פרים שפתינו ומשום עבודה וכפרה, דכל עוסק בפרשת עולה כאלו הקריב עולה בפרשת חטאת כאלו הקריב חטאת. ומה שאין אומרים אותם בט' באב, כדאיתא שם, אפשר דכיון דהוא יום חורבן המקדש אין לומר הקרבנות והקטורת שאינן מסדר היום, אבל מה שהוא סדר היום, כגון פרשת התמיד, אומרו ואינו משנה מהסדר. ובפ"ת סי' שפ"ד הביא דעות אחרונים בזה, והנלענ"ד כתבתי.
אך לענין המשנה "אלו דברים שאין להם שיעור וכו' ופסוקי ברכת כהנים שאומרים אחר ברכת התורה בכל יום, לכאורה נראה ודאי דאין לומר אותם, כיון שאומרם משום לימוד התורה. ובמקומם ילמוד בדברים הרעים, שמותר לאבל ללמדם, כגון איזה משניות מפרק אלו מגלחין. וכן נהגתי בעצמי. והייתי תמה למה לא הזכירו מזה הפוסקים. שוב התבוננתי, במה דאיתא בסי' תקנ"ד, שמותר בט' באב לומר משנת "איזהו מקומן" ומדרש ר' ישמעאל, והמג"א בסי' ז' כתב דגם אבל מותר לאומרם, והרי עיקר אמירת "איזהו מקומן" ומדרש ר' ישמעאל אינו אלא משום מצות לימוד התורה, כמש"כ בשו"ע שם, ואפ"ה מותר לאומרם. וע"כ הטעם הוא, דכיון שהוא סדר היום ורגיל לאומרם בכל יום, אין בזה משום משמחי לב, ומותר. וא"כ גם משנת "אלו דברים וכו''' ופסוקי בר"כ ג"כ מותר לאומרם, דהוי סדר היום, שאומרם תמיד בכל יום, ואין כאן משום שמחה.