אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד שני פחד יצחק › (יג)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד שני פחד יצחק · (יג)

(יב)

בזוהר פ' תולדות יצחק עמוד של"ז וז"ל ויחרד יצחק חרדה גדולה וכו' ר' יהודה אמר בגין ההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק אביו אתענש יעקב בעונשה דיוסף דחרד חרדה בהאי שעתא דא"ל זאת מצאנו יצחק אמר מי אפוא באיפוא אתענש יעקב דכתיב איפה הם רועים ותמן יוסף אתאבד ואיתענש יעקב עכ"ל וקשה למה נענש ביוסף אחרי שכל מדותיו של הקב"ה הוא מדה כנגד מדה ועוד דקאמר דחרד חרדה כהאי משמע שחרדה אבידת יוסף היה דומה לחרדה דיצחק ואיך היה חרדת יעקב דומה לחרדת יצחק ועוד דקאמר יצחק אמר מי אפוא ע"כ נענש באיפה הם רועים משמע שכל חטא יעקב היה שגרם לו לומר אפוא מה לי שאמר יצחק מי אפוא או מי זה. ולהבין זאת יבואר אגב מה שאמרו רז"ל וישב יעקב בקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף וקשה מה חטא בזה שביקש לישב בשלוה ולמה נענש באבידת יוסף דווקא ולא בשאר עונש. אבל ביאור הענין על דרך שאמרו רז"ל ויחרד יצחק למה חרד אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנס עמו גיהנם רבי אחאי אמר התחילו כותלי הבית מרתחים הדא הוא אמר מי איפוא מי הוא זה שעתיד ליאפות כאן אני או בני יעקב וכו' יוצא לנו מזה שחרדת יצחק היה שירא שיהא נאפה ונשרף בגיהנם ולמדו רז"ל מלשון מי אפוא מדלא כתיב מי זה אלא מי אפוא שהוא לשון אפייה בגיהנם. והנה ניתי ספר ונחזה למה בכה יעקב כ"כ ונצטער באבידת יוסף היה ג"כ מטעם זה שירא שיסבול צער גיהנם כמו שאמרו ז"ל על פסוק כי ארד אל בני אבל שאולה שהבטיח הקב"ה ליעקב כל זמן שלא ימות בן אחד בחייו לא יראה פני גיהנם וכאשר נאבד יוסף נפל עליו פחד גיהנם וז"ש הזוהר בגין ההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק אביו אתענש יעקב דחרד חרדא כהאי בשעתא שאמרו ליה זאת מצאנו חרדא כהאי דייקא ר"ל אותו חרדא שחרד בשעה שאמרו זאת מצאנו בזמן שנאבד יוסף הי' ממש דוגמת האי חרדא שהחריד יעקב את יצחק אביו כי כמו שחרדת יצחק היה חרדת גיהנם וחשב שיפול בגיהנם כן היה ממש אותו חרדה שחרד יעקב באבידת יוסף שהיה בוכה ואומר כי ארד אל בני אבל שאולה אך בא בעל המאמר ליישב כי פן יאמר האומר מאן ייאמר שחרדת יצחק היה על גיהנם דבשלמא גבי יעקב כתיב בהדיא ארד אל בני אבל שאולה אבל ביצחק מנלן לכך מסיים בדבריו ואומר יצחק אמר מי איפוא ר"ל תדע לך שהוא כן שהרי יצחק אמר בלשון הזה מי איפוא ולמה לא אמר מי זה וצ"ל שנתיירא מאפיית גיהנם שנכנס עמו עשו ולפיכך באיפה נענש יעקב איפה הם רועים ואתאביד יוסף תמן וגם עליו נפלה אימת גיהנם מדה כנגד מדה. ואמרו רז"ל במדרש לך שהראה הקב"ה לאברהם גיהנם ומלכיות ובירר אברהם גלות לפטור בניו מגיהנם וז"ש בקש יעקב לישב בשלוה יעקב דייקא ר"ל אברהם לא בקש לישב בשלוה ובירר גלות לפטור בניו מגיהנם אבל יעקב בקש לישב בשלוה שבירר גיהנם ולפטור ממלכיות כי היה סבר שצער גיהנם אינו גדול כל כך כמו צער הגלות ולפיכך קפץ עליו רוגזו של יוסף שנאבד ממנו ואז היה יעקב בוכה ומצטער ביותר ולא מיאנה הנחם נפשו על רדתו בשאול גיהנם ואז ראה האמת שצער גיהנם הוא יותר גדול מצער מלכיות וחזר והסכים לדעת אברהם שבירר מלכיות לפטור מגיהנם. אך יש לנו לידע למה נכנס הגיהנם עם עשו עכשיו יותר מזמנים אחרים ומצאנו ראינו בגליא רזיא מאמר אחד ויהיה תשובה לזה וזה לשונו כשהיה יצחק רוצה לקלל את יעקב בשביל שרימה אותו ולקח הברכות ברמאות נראה לו מלאך ששמו איפה והראה גיהנם פתוח מתחתיו תיכף חזר יצחק ממחשבתו ואמר גם ברוך יהיה ע"כ וא"כ היה בהכרח שיכנס הגיהנם עם עשו דווקא כי כבוא עשו ראה יצחק שיעקב רימה אותו ורצה לקללו ובראותו הגיהנם הוכרח לחזור אבל היא גופה קשיא מה ראה המלאך להראות לו הגיהנם דווקא ולא הראה לו ענין אחר שיחזור ממחשבתו אבל הענין הוא כי רז"ל פליגי בפסוק רבות עשית אתה ה' מחשבותיך ונפלאותיך אלינו בילקוט תהלים דק"ד עמוד א' חד אמר כל מחשבות שפעלת אלינו בשבילנו למה כהו עיני יצחק שיבא יעקב ויטול הברכות וחד אמר אלינו בשבילנו שבררת לנו המלכיות לפטור מגיהנם. והנה שני דיעות הללו אינן חלוקים זה מזה ושניהם אמת כי מאן דאמר לפטור מגיהנם מודה שהיה ג"כ שיבא יעקב לקבל הברכות וכן להיפוך אחרי שנודע שישראל הן בגלות ויעקב קבל הברכות ואין להכחיש הידוע והנה יצחק שרצה לקלל את יעקב על הרמאות מה עלה על דעתו שהרי ספר תהלים היה ביד אבות קודם שנולד דוד כמשרז"ל במד' ויצא שכל זמן שהיה יעקב בבית לבן היה עוסק בספר תהלים א"כ ודאי ראה וידע הפסוק הזה מחשבותיך ונפלאותיך אלינו כמ"ד שכהו עיני יצחק שיבא יעקב ויטול הברכות ברמאות אלא יצחק היה תופס דעת מ"ד שני אלינו בשבילנו שברר אברהם גלות לפטור מגיהנם וכאשר ראה המלאך מחשבות יצחק חשב אם באת לתפוס דעת מ"ד אחד מאי חזית דילמא הוא כמ"ד שיבא יעקב הברכות לקבל ולא כמ"ד לפטור מגיהנם ולפיכך מה עשה הראה לו גיהנם פתוחה לפניו שיפול בו ואם איתא כדעתך שברר אברהם מלכיות לפטור מגיהנם וא"כ למה גיהנם פתוחה מתחתך אלא ודאי שני הדיעות הם אמת שגם מחשבותיך ונפלאותיך אלינו הוא כמ"ד שכהו עינך שיבא יעקב ויטול הברכות וא"כ אין לך לקללו ולפיכך מיד כאשר ראה יצחק זאת חזר ממחשבתו הראשונה ואמר גם ברוך יהיה מאי גם שהרי יעקב הוא העיקר בברכה ומאי יהיה שהוא לשון עתיד וברוך הוא מיבעיא ליה ועם מ"ש ניחא והכי קאמר גם ברוך יהיה ר"ל שמחשבותיך ונפלאותיך אלינו בשבילנו לא היה בשביל לפטור מגיהנם לבד אלא גם מחשבותיך היה ג"כ לכהות עיני בשביל הטעם שיעקב ברוך יהיה לעתיד כשיבא ליטול הברכות:

תם ונשלם עמוד השני הנקרא פחד יצחק

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה