עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין
עמוד שני פחד יצחק · (יב)
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ואמרו רז"ל אלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה וקשה אם כן למה אמר אחר זה אברהם הוליד את יצחק ועוד שם בפרשה כתיב ותהר רבקה אשתו ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה' ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמן ורב יעבוד צעיר ע"כ וארז"ל ויתרוצצו כשהיתה עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת ובשעה שהיא עוברת על בתי עכו"ם עשו רץ ומפרכס לצאת ויאמר ה' וגו' שני גוים רבי ואנטונינוס ע"כ וקשה מה ענין רבי ואנטונינוס לכאן שאין לדבר זה שייכות לשאלתה למה זה אנכי א"כ נאמר שרצה לגלות לה שאחד צדיק ואחד רשע זה אינו דהא אנטונינוס לא היה רשע ושונא ישראל כמו עשו ואדרבה אהב את רבי אהבה רבה כנודע ולהבין זאת נקדים מה שאמר בגליא רזיא וזה לשונו המרכבה היתה צריכה להיות מד' רגלים אברהם יצחק יעקב דוד ואח"כ נתחלף יוסף בדוד ויעקב עם דוד היו ראוים לצאת מיצחק ונתן לו הקב"ה עשו תחתיו והטעם כי המלאך השטן קטרג על בריאת יצחק ובזמן עקידה שניצול ממנו לפי שיצחק הוא פחד יצחק ראש לכל הדינים וכולם נכנעים תחתיו ולא רצה אותו מלאך וחיילותיו להיות משועבדים תחתיו וסוף נתרצה באמרו שיהיה לו חלק בזרעו של יצחק בבן הבכור שיצא עשו ממנו והבטיח לו הקב"ה שיהא כדבריו ונתפייס. ונ"ל שזה שאמר הכתוב אלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב ועשו האמורים בפרשה כנזכר זה גרם שאברהם הוליד את יצחק כי אם לא היה הקב"ה מבטיח לו שיצא ממנו עשו במקום דוד לא היה אברהם הוליד את יצחק כי מדת הדין לא היה מנחת מרוב הקטרוג שיבא לעולם. והנה מעשה זו היא ממש כמעשה דרבי ואנטונינוס הביאו התוספות פרק א' בגמרא דע"ז וז"ל פעם אחת גזרה מלכות שמד שלא לימול ומלו את ר' שלח מלך בשביל רבי ואמו והחליפה אמו של רבי את רבי באנטונינוס והניקתו והראתו לפני המלך ומצאוהו ערל ופטרוהו לשלוח וכו' נשמע מזה שאם לא היה מחליף אנטונינוס במקום רבי היו בשביל זה נידונים אביו ואמו של רבי וכן הענין בחילוף דוד שהחליפו ונתנו עשו במקומו הציל את אביו יצחק ממיתה בעקידה ולפיכך כאשר ראתה רבקה שיתרוצצו הבנים בקרבה כשעוברת לפני בתי כנסיות יעקב מפרכס לצאת וכשעוברת לפני בתי עכו"ם עשו מפרכס לצאת אמרה א"כ למה זה אנכי זה דייקא ר"ל מה טיבו של זה הרשע שאנכי מוכרחת להביאו לאויר העולם הרי מן הראוי הוא שדוד יצא ממני שישלמו ד' רגלי מרכבה והשיב לה הקב"ה שני גוים בבטנך רבי ואנטינינוס ר"ל אלו שני גוים שבבטנך האחד צדיק ואחד רשע שבא במקום הצדיק דוד הם ממש דוגמת ר' ואנטונינוס כי כמו שהצלת אבי רבי ממיתה היה על ידי שנתחלף באנטינינוס שהיה אז ערל כן ממש היה בהכרח שיתחלף הרשע בצדיק להציל את יצחק אביו ממיתה ונ"ל שזהו כוונת משז"ל במד' בפ' זו כיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו אמר ליה הקב"ה עם יפה עינים עשו מדעת עצמו היא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג ולפום ריהטא קשה איך עולה על דעת שיהא ח"ו דוד דומה לעשו ועם מה שאמר יובן כי אחרי שעשו ירש מקום דוד חשב שהוא דומה לו ולכך בא במקומו וזה היה הענין שזכה עשו למלוך בעולם הזה כי אחרי שדוד הוא מוכן למלוכה שמקום שורש נשמתו היא ממקום המלכות כנודע ומה גם דיד שהיא אדם הראשון שהמליכוהו כל הנבראים למלך עליהם כמו שאמר בעשרה מאמרות חלק ב' ממאמר אם כל חי סי' א' לכך עשו שירש עתה לפי שעה מקומו זכה למלכות ולדעתינו זהו ענין בגדי החמודות שהיו לעשו שכתב הזוהר שהם בגדיו של אדם הראשין כי אחר שירש מקום דוד שהוא אדם הראשון ירש כל מה שהיה ראוי לו. והנה אם לא היה נתחלף עשו בדוד לא היה יוסף בא לעולם כי כל עיקר לידת יוסף היה לפי שלא נולד דוד אז יבא הוא במקומו בקדושה לכך נ"ל כאשר נולד יוסף ראתה רחל זאת ברוח הקודש ואמרה יוסף ה' לי בן אחר ר"ל הקב"ה הוסיף לי מצד תוספות בן אחר כי ראוי היה לבא דוד לעולם ולפי שנתחלף בעשו ניתוסף לי בן אחר נגד דוד יוסף שהוא תוספות וכדי להעמיק בענין יש לידע למה נולד יוסף דאין לומר להשלים ד' רגלי מרכבה שהרי דוד הוא רגל ד' וגם אין לומר שלא יהיה המרכבה חסירה כל משך הזמן שלא נולד דוד דזה מן הנמנע אחר שכבר זכה בה ולמה ידחו נפש מפני נפש אבל הענין הוא שודאי היה יוסף משלים לפי שעה ונדחה אח"כ כי עיקר לידתו לזה העולם לא היה בשביל זה אלא מטעם אחר כי בהתחדש אור בקליפה תיכף מתחדש נגדה איר בקדושה להחליש כחה כמ"ש בעל חסד לאברהם בחלק עין גדי נהר י"ד בשם תשובת הגאונים וז"ל מתולדות אשמדאי ולילית אשתו נוצר שר גדול בשמים מושל על שמונים אלף משחיתים ומחבלים וקוראים אותו חרבא דאשמדאי מלכא ושמו אלכפיניאו"ש ופניו מלהטים כאש ולהבה ועוד קוראים אותו ע"ר יהוד"ה שפירושו מקטרג מתגרה עם יהודה שהם ג' שרים המלמדים זכות על יהודה ושמם מלכיאל עטוריאל נטוריאל ובשעה שנולד אותו המשחית נולד ג"כ בשמים שר גדול משורש הקדושה ונק' חרבא דמלכא ויש לו ב' שמות משיחיאל כוכביאל ונ"ל שזהו כוונת הפסוק אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותיך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך וקשה וכי איזה חרב גאות ישראל שהרי גאות החרב לא ניתנה ליעקב כי אם לעשו שנ' על חרבך תחיה אלא הוא הדבר שדברנו וה"ק אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' שהקב"ה משגיח בך נגד מקטריגים ואתה נושע על ידו שהעמיד לך ג' שרים המלמדים זכות עליך להיות נושע על ידם ולא זו לבד אלא וגם חרב גאותיך שהעמיד לך עוד שר א' שהוא נק' חרב והוא גאותיך כי ע"י ויכחשו אוביך לך שהוא יגבור עליהם ואתה על במותימו תדרוך לכלותם מעל פני האדמה וראה והבן בר"ת מי כמוך עם נושע מרומזין בהם כל שמות השרים הקדושים הנ"ל ומעתה צא ולמד למה נולד יוסף כי אחר שנולד עשו הרשע ע"י קיטרוג מלאך השטן וברא הקב"ה כנגדו לחדש אור הקדושה להתיש ולהחליש כחו ובזה תבין למה יוסף הוא שטנו של עשו כנודע ואם תעמיק בדברינו אלה תראה בעין שכלך שחרבא דאשמדאי שנולד כנזכר כנגדו הוא עשו למטה בעוה"ז אשר עליו נאמר על חרבך תחיה כי כל אדם ואדם יש לו שר ומלאך למעלה ואפי' כל מיני עשבים כארז"ל בגמ' דחולין וחרב דקדוש' הוא יוסף למטה והוא כוכביאל אשר דרך כוכב מיעקב כי הוא בן יעקב ודי בזה למבין. ובזה יתבאר מד' תמוה בילקוט סוף משלי ומיץ חלב יוציא חמאה לא זכה עשו למלכות אלא בשביל אברהם זקינו שנ' בו ויקח חמאה וחלב ע"ש וקשה אם לצדקה יחשב לו לאברהם שהאכיל המלאכים ולמה יועיל זה לעשו אבל הוא הדבר הנ"ל כענין זה שמלכותו של עשו לא היה אלא בשביל שנתחלף ובא במקום דוד המוכן למלוכה וענין החילוף היה שאם לא כן לא היה יצחק נולד וגם אם היה נולד לא היה ניצול מעקידה ע"י קיטרוג ההוא מלאך השטן כנ"ל ואיתא בגליא רזיא זכרו ג"כ הילקוט ראובני בערך אכילה סי"ח לפי שאברהם נתן למלאכים לאכול לפיכך ניצול יצחק מעקידה ובא איל במקומו ע"כ ונ"ל שזש"ה ויקח את המאכלת לשחוט את בנו ויקרא אליו מלאך ה' וגו' אל תשלח ידך אל הנער וקשה סכין מיבעי' מאי מאכלת ועם מה שזכרנו יובן וה"ק ויקח את המאכלת דייקא לשחוט את בנו ר"ל בעת שבא לשחוט בנו לקח בידו זכות המאכלת שהיה מאכיל לכל באי עולם וזן עוברים ושבים לפי שגם המלאכים היו מאוכלי שלחנו ולפיכך ויקרא אליו מלאך דייקא ויאמר אל תשלח ידך אל הנער כי זכות זה הציל יצחק מעקידה. וזהו כוונת המד' שלא זכה עשו למלכות אלא בשביל שנתן אברהם למלאכים לאכול כי אם לא היה אברהם נותן להם לאכול לא היה יצחק ניצול מעקידה ולא היה פ"פ למלאך השטן לקטרג על יצחק אחרי שהיה מחשבתו הרעה יוצאת לפועל ולא היה הקב"ה נותן לעשו המלוכה כי לא היה בא במקום דוד אבל אחר שנתן אברהם לאכול והציל את יצחק מעקידה גבר הקטרוג להמית דוקא את יצחק עד שהוצרך הקב"ה ליתן לו חלק בקדושה שיבא עשו במקום דוד ועי"ז היה בא למלוכה: