אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד שלישי עפר יעקב › (יד)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד שלישי עפר יעקב · (יד)

עמוד שלישי עפר יעקב

במדרש רבה פ' ויצא רבו הדיעות בדברי רז"ל בענין פתחון מראות הסולם שראה יעקב וז"ל ויחלום והנה סולם תני בר קפרא לית חלום שאין לו פתרון והנה סולם זה הכבש מוצב ארצה זה מזבח אדמה תעשה לי וראשו מגיע השמימה אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים והנה מלאכי אלקים אלו כהנים גדולים עולים ויורדים בו שהם עולים ויורדים בכבש הנה ה' נצב עליו ראיתי את ה' נצב על המזבח. רבנן פתרין בסיני והנה סלם זה סיני מוצב ארצה דכתיב ויתיצבו בתחתיות ההר וראשו מגיע השמימה וההר בוער באש עד לב השמים. רבי שלמוני בשם ר' לוי אמר תרכוסא של שלשה רגלים הראה לו רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר את הוא רגל שלישי וכו' וחד אמר חורבן ב"ה הראה לו שנ' אין זה כי אם בית אלקים זה חורבן ב"ה שנא' ע"ז היה דוה לבינו. וח"א והנה סלם זה צלמו של נבוכדנצר הוא סמל הוא סלם אותיות דדין הן אותיות דדין מוצב ארצה אקימי' בבקעת דורא וראשו מגיע השמימה רומית אמין שתין פתי' אמין שית והנה מלאכי אלקים חנניה מישאל ועזריה עולים ויורדים בו מעלים ומורידים בו וכו' לאלהך לא איתנא פלחין וגו' הנה ה' נצב עליו וכו' עכ"ל. והנה פלוגתת רז"ל אלה הנזכרים כאן הם אינם כסדר זה וראינו לכלול כל הדיעות יחד למר ולמר כדאית ליה כי יש לעיין מה ענין המראה הגדולה הזאת לכל הדיעות שבאו החכמים האלה להגיד פתרון החלום והפתרון צריך ביותר פתרון מן החלום בעצמו כי אפשר לומר על החלום החלומות שוא ידברו וכאשר פתרו לנו איך היה עי"ז נופלים כמה ספיקות ונתחיל לבאר מן הטעם הא' למאן דמפרש ופותר החלום בקרבנות כי יש לדקדק בדבריו מאי וראשו וראשם מיבעיא לי' שהרי אקרבנות קאי ולא אסולם ועוד אם שריחן עולה לשמים איך יפול עליו ל' וראשו אבל דע הענין מה שמובא בזוהר ברוב המקומות כמו שיש מזבח למטה וכהנים מקריבין עליו כן יש למעלה מזבח וכהנים מקריבין שהוא מיכאל וחייליו דאיהו כ"ג דלעילא המקריב נפשותיהן של צדיקים אחרי מותם ובהעלות העשן מלמטה עולה ומתקשר בעשן ש"מ ועי"ז מתקרבין ומתייחדין כל העולמות בחיבור א' ורוח רעה ושום קליפה לא יבא ביניהם ולכך נק' קרבן שמקרב ומחבר ישראל לאביהם שבשמים ע"י מעשה הקרבנות וז"ש והנה סולם מוצב ארצה מזבח אדמה ר"ל אותו מזבח שהוא למטה באדמה מ"מ וראשו מגיע השמימה אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים ר"ל ע"י הקרבנות ראשו מתחבר ומתקרב לשמים ע"י הריח שעולה מלמטה הוא מתדבק למעלה וא"ת מי הם המקריבים שם הקרבנות לכך אומר ומלאכי אלקים עולים וגו' אלו כ"ג ר"ל כמו שיש כהנים למטה כן יש כהנים למעלה המקריבין נפשות הצדיקים והוא מיכאל ורמז ומלאכי אותיות מיכאל כי איהו ראש הכהנים אשר שם ועי"ז והנה ה' נצב עליו ממש כאלו הקב"ה עומד על המזבח למטה כי העולם תחתון ע"י הקרבן מתקרב ומתחבר עם עולם העליון וכמו שהקב"ה בכבודו ובעצמו עומד על מזבח שלמטה. והנה רבנן שפתרין קרא בסיני קשה לדבריהם אם זה היה כוונת הקב"ה להראות לו ענין מ"ת וא"כ מה היה לו להראות מוצב ארצה ויתיצבו בתחתיות ההר וראשו מגיע השמימה אש בוער עד לב השמים וביאור הענין כי אז"ל בגמ' דשבת במ"ת בא השטן ואמר תורה היכן היא וכו' והקשו בתוס' ומי לא ידע השטן מ"ת ותירצו דאמרי' במד' שהקב"ה טרדו לשטן בשעת מ"ת שלא יקטרג לומר אומה שעתידה לעבוד עכו"ם ואתה נותן להם התורה וכו' והנה יש לידע אם הקב"ה טרדו מפני זה ודאי שטענה מעולה היא ואם לזה דחה בקנה לנו מה משיב וי"ל כמ"ש שם בגמ' וז"ל ויתיצבו בתחתיות ההר אמר רב אבדימי בר חמה מלמד שכפה עליהם הקב"ה את ההר בגיגית וא"ל אם אתם מקבלין התורה מוטב וא"ל שם תהא קבורתכם ומסיים שם בגמ' א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבא לאורייתא ופירש"י שאם יזמינם הקב"ה לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס עכ"ל. והקשו שם בתוס' ואע"ג שכבר הקדימו נעשה לנשמע ותירצו שהיו חוזרים כשראו אש הגדולה שיצאו נשמתם והנה זהו ביאור מראות הסולם לדעת רבנן כי רבנן סברי שהקב"ה רצה לגלות לו ענין מ"ת שבניו יקבלו התורה בסיני ולכך הראה לו סולם דאיהו בחשבון סיני אך חשב הקב"ה פן יאמר יעקב החלומות שוא ידברו כי איך אפשר שיקבלו בניו התורה הרי הן עתידין לעבוד ע"א ולכך הראה לו הקב"ה תירוץ ע"ז הקי' מוצב ארצה דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר שכפה הר כגיגית עליהם וא"כ אנוסים הם בקבלת תור' ואין לדונם על חטא ע"א שלא קיימו מה שקבלו אך חשב הקב"ה שגם זה אין תשובה מספקת אחרי שקשה דהא כבר אמרו נעשה ונשמע כקו' התוס' ולפיכך הוצרך הקב"ה להראות גם תירוצים וראשו מגיע השמימה דכתיב והנה אש בוער עד לב השמים וא"כ עי"ז חזרו והמודעה במקומה עומדת והנה לדעת ר' שלמוני שמפ' שהראה לו תרכוסא של ג' רגלים שהוא כסא של רצענים שיש לו ג' רגלים ור' יהושע דסכנין שאומר שהקב"ה הראה לו שהוא רגל ג' הנה לפום ריהטא אין להם שום רמז במראה זו של סולם אבל הענין הוא כשרז"ל בגמ' דחגיגה שהאבות הן הן המרכבה של מעלה ועליהם היא עומדת ואמרו בזוהר בפ' זו שהקב"ה הראה לו ענין המרכבה והיא נק' סלם בגי' ק"ל וכתיב הנה ה' רוכב על עב ק"ל אע"פ שהסיע שם לדבר אחר מ"מ לפי דרכינו יהיה ביאור הענין שהקב"ה הראה לו סולם שהיא המרכבה כנזכר והראה מוצב ארצה שיש דוגמת המרכבה עליונה גם למטה בארץ וראשו מגיע השמימה ר"ל ראשו ושרשו של המרכבה שלמטה שהן האבות הוא מגיע לשמים והמרכבה שלמעלה עליהם היא עומד ובא ר' יהושע להוסיף ולומר לא זו שהראה לו שהוא מכלל האבות שעליהם המרכבה עומד אלא הראה לו שהוא הרגל הג' ועליו הוא העמידה העיקרית של המרכבה והוא הגורם שיש לה עמידה וזה רמוז במש"ה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו והנה ה' נצב עליו כי נודע שכסא של רצענים העשוים מג' רגלים בזמן שחסר ממנה רגל הג' היא עולות ויורדת עולות בזמן שאדם יושב עלי' אע"פ שאין לו רגל ג' ישיבת האדם גורמת לו העמידה ובזמן שהאדם עומד ממנה מיד היא יורדת לארץ ואין לה תקומה ועמידה בארץ מאלי' עד הוכן לה רגל ג' ואז היא עומדת מאיליה לפיכך עד שבא יעקב לא היה לכסא אלא ב' רגלים והיו מלאכי אלקים עולים ויורדים ר"ל המלאכים האחוזים בכסא כנודע היה להם לפעמים עלייה ולפעמים ירידה אבל עכשיו שבא יעקב שהוא רגל ג' מיד והנה ה' נצב עליו דייקא שהיה עמידה וקיום לאותו כסא כי יעקב הוא רגל ג' הגורם קיום להעמדת הכסא והנה מ"ד חורבן ב"ה הראה לו זה תמוה עד מאד שלא מצינו לו שום רמז במראת הזו על החורבן ואע"פ שאמרנו לעיל מדקאמר יעקב אין זה כי אם בית אלקים שמלת זה רומז על חורבן כנזכר מ"מ צריכין אנו לומר שחורבן הראה לו במראת הסולם אחרי שלא ראה שום תמונה אחרת כי אם מראה זו ויש לידע איך רמוז שם החורבן ונ"ל שכל ענין חורבן ושממה בעונינו הרבי' והגדולי' הכל הראה לו במראה הזו ויבואר זה בג' דרכים וכולהו איתנהו. בדרך א' נ"ל כי רז"ל אמרו במד' איכה השליך משמים וגו' מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וכ"ז נעשה ע"י מיכאל וגבריאל שהם הציתו האש במקדש כמרז"ל על פסוק כל רעיה בגדו בה זה מיכאל וגבריאל ובלי ספק שכוונתם היה לטובת ישראל שישפוך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ולא יעיר כל חמתו על בניו ישראל כנודע ז"ש והנה סולם ר"ל ביהמ"ק שהוא דומה לכולם כי כמו הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים ר"ל מה שהיה תחלה ראשו מגיע השמימה איגרא רמה עתה הוא בעונותינו מוצב ארצה בבירא עמיקתא בתכלית השפלות שחה עד לעפר הארץ וכ"ז ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו ר"ל שמלאכי אלקים מיכאל וגבריאל הם עולים ר"ל הציתו האש במקדש וירדו בו ירידה מטה מטה עד לעפר ולא שתאמר שכוונתם היה ח"ו לרעה לכך אומר והנה ה' נצב עליו וארז"ל על יעקב ר"ל כוונת מלאכים לא היה לרעה אלא כדי שה' נצב עליו על יעקב לשומרו ובניו יוצאי חלציו הכלולים בו העתידים לצאת ממנו ואם לא כן היו ח"ו בטלים ומיטב לשפוך חמתו על עצים ואבנים ולא עליו. ובדרך אחר נ"ל ע"ד מ"ש בפרקי היכלות שלפי האמת לא נחרב ב"ה אלא שלח הקב"ה מלאכים והביאו לבנים ועפר ומשריפות סיד ממק"א להשביע עינו של אותו רשע שבא לחרוב ב"ה והמקדש בעצמו נבלע בארץ ודע שאע"פ שחרב ב"ה שכינה לא זזה משם כנודע בסוד והיו עיני ולבי שם כל הימים וקדושה ראשונה במקומה עומדת כי כל דבר שבקדושה אע"פ שמסתלקת לעתים מנחת רושם שלה לעולם וכ"ש לפי דעת הזה שלא נחרב ב"ה כ"ש שעיני ה' תמיד בה ואינו זז מכותלי ביתה אלא שעו"ה נעלם מעינינו הבנין לפי שעה וזמן הקצוב אצלו ית"ש ונ"ל שע"ז קינן המקונן ואמר ע"ז היה דוה לבינו על אלה חשכו עינינו דייקא כי נעלם מעינינו הבנין ולפי האמת המקדש אינו חרוב ויעלה לעתיד כמו בראשונה שלא יהי' ב"ה חדש אלא הראשון כמ"ש בזוהר ויקהל על פסוק בשוב ה' את שיבת ציון שהקב"ה ישיב לעתיד שיבת ציון ממש כמו שהיה בראשונה וזהו בשוב שלא יהיה בית חדש אלא אותו הראשון ישוב לאיתנו וע"ז נ"ל שמסיים הכתוב היינו כחולמים ר"ל שדבר זה ממש היה כמו שחולם חלום ורואה בחלומו איזה היזק גדול וצער המגיע אליו בחלומו ומצטער מאד מאד ובהקיץ משנתו רואה שהיה מראה בעלמא ושמח שלא הגיע אליו כזה כך ממש מגיע לנו בגלות הזה שאנו בוכין ומצטערין על חורבן ביתינו וכשישיב ה' את שיבת ציון שלא יבנה ביהמ"ק חדש אלא ישוב בנין הראשון ועין בעין יראו כל בשר יחדיו שזהו הראשון שלא חרב ודאי יגיע שמחה גדולה אלינו ולפיכך מסיים הכתוב אז ימלא שחוק פינו וגו' ואומר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו והוא ע"ד משרז"ל במדרש איכה כל שאין מצטער על חורבן ב"ה אינו רואה בנחמתה שנ' שישו עתה במשוש כל המתאבלים עליה ולכך כל מי שזורע בדמעה בעוה"ז ומצטער על סילוקו לפי שעה ברנה יקצורו ויזכו לנחמתה. והנה ענין הנ"ל רמיז במראת הסולם וה"ק והנה סולם זה ב"ה מוצב ארצה ארץ לא כתיב אלא ארצה ר"ל שב"ה לא חרב אלא היא מוצב ארצה שטמון בארץ ונבלע בה לפי שעה ומלאכי אלקים הם מלאכי הדינין הם עולים ויורדין שהורידוהו בארץ והביאו משרפות סיד ממק"א ובאותו ירידה היה ג"כ עלייה כי ע"י אותו ירידה לא שלטו שונאין במקדש והנה ה' נצב עליו ר"ל גם בחורבנ' נצב שם שלא סילק קדושתו משם וקדושתו שם כל הימים ולפי שענין זה היה ממש בחלום כנזכר לכך הראו לו ליעקב ענין מראה זו בחלום והנה יש עוד ענין פלאי בדבר החורבן איך ומה היה וגם זה רמוז במראת הסולם הנ"ל כי איתא בילקוט ירמיהו בהאריכות וזה קיצור עניינו בזמן חורבן הבית ראה חנמאל דודו של ירמיה גזירת החורבן מה עשה הזכיר שמות הקדושים והשביע מלאה"ש והורידן מזויינים בכלי זיין על החומות כיון שראו השונאים כן ברחו מפני אימתן עד ששינה הקב"ה שמות של המלאכים והעלה אותם לרקיע וביקש חנמאל להורידן ולא היה יכול מפני שינוי שמותיהם מה עשה חנמאל השביע את שר העולם והגביה את ירושלים ותלה באויר עד שבעט בה הקב"ה ונפלה הה"ד השליך משמים ארץ וגו' וכתיב גת דרך ה' ונכנסו כל השונאים לירושלים עכ"ל. והנה הדבר הפלאי הזה הראה הקב"ה ליעקב במראת הסולם הזאת שבקש לגלות לו ענין החורבן ואיך יהיה והראה סולם זה בה"מ כנ"ל מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ר"ל מה שהיה חנמאל מעלהו באויר והיה מגיע עד לב השמים ע"י השבעות שר העולם הראה לו שאח"כ מוצב ארצה שהורידו לארץ ונתבטל פעולת חנמאל וזהו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שקשה וכי לא ידעינן שב"ה הי' מוצב ארצה אלא שהראה לו שחנמאל עשה פעולה שהיה בזמן החורבן מגיע השמימה עתה חזר לקדמותו להיות מוצב ארצה כדי שישלטו בו השונאים והראו לו ג"כ ומלאכי אלקים עולים ויורדים ר"ל אלו המלאכים שהורידם חנמאל ע"י שמות עלו לשמים ולא פעלו כלום לשמור הביהמ"ק ולכך נקט עולים תחלה אע"פ שהירידה היה תחלה כי בא להראות לו ענין החורבן ועיקר החורבן היה ע"י שעלו המלאכים וכן מוצב ארצה קודם ראשו מגיע שמים אע"פ שתחילה היה מעשה שראשו מגיע השמימה ג"כ מטעם זה ובא הכתוב כמקשה דבשלמא המלאכים שלא פעלו כלום בשמירתם שהרי העלם הקב"ה אבל קשה איך ומה שלטו השונאים בב"ה אחר שהעלו שר העולם באויר הרקיע ואיך ירד אח"כ לארץ ובא הכתוב כמתרץ ואומר. והנה ה' נצב עליו שהקב"ה עמד עליו ודרך עליו ברגלו ועי"ז ירד מן אויר שמים עד לארץ וגברו השונאים. והנה למ"ד סולם זה צלמו של נבוכדנצר צריכין אנו לידע מה ענין מראה זו ליעקב ונשתנה מראה זו מכל המראות כי מה תועלת היה מגיע ליעקב בזה ואם נאמר שבשביל הצלת חנניה מישאל ועזריה הראו לו זה מ"מ יש לידע למה הראו לו הצלה זו יותר מכל ההצלות ועוד יש לדייק דקאמר וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שיתין וכי בשביל שהי' גבוה ששים אמה הי' מגיע עד לשמים ודבר זה כזר יחשב לכל איש שהרי מארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה אבל נבאר הענין ומזה יובן למה הי' גובהו של הצלם ששים אמה כי מביא בעל עשרה מאמרות במאמר אם כל חי סי' כ"ז ושם ביואל משה הענין יותר בהאריכות זהו תכלית עניינו שהצלם של נבוכדנצר שהיא האנדרטי היא היתה מצויירת בדמות מרכבה הטמאה וכו' ודע מה שאמר האר"י שבקדושה יש עשרה היכלות והם מצוירות בציור אדם בדמותו ובצלמו השלשה הראשונים הם נגד ראש האדם והז' התחתונים הם נגד שאר איברים שהם הידים והרגלים וכו' ואלה הז' התחתונים הם נחשבים כששה כי היכל התחתון כפול ונקרא היכל לבנת הספיר והשלשה היכלות הראשונים שהם כנגד הראש שבאדם שהם נחשבים לאחד וכו' באופן שכל העשרה היכלין שזכרנו הם אינם כי אם שבעה היכלות והם הז' ההיכלות הנזכר בזוהר בפ' פקודי. והנה את זה לעומת זה עשה אלקים כמו שעשה במרכבה הקדושה היכלים האלה הי' מן הראוי שיהא ג"כ במרכבה הטמאה ולא עשה כן אלא שיש בהם ששה היכלות התחתונים והיכל הג' שהוא כנגד הראש הפריד הקב"ה מאתם וגנז אותו הראש בשמים בקדושה והוא סוד ומחץ ראשם על ארץ רבה והוא סוד ראש פתנים אכזר הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי ולעתיד יתפשט הראש הזה אצל הגוף לטהרו וזה סוד פלוגתת רז"ל בגמרא גבי עגלה ערופה אם מוליכין הראש אצל הגוף או הגוף אצל הראש כמ"ש באריכות בגלאנטי בפסוק ישבו לארץ ידמו. והנה הקב"ה יתברך שמו עשה זאת בכוונה גמורה כי אם היו ח"ו מדובקים בראש היו מחריבין ומהרסין כל בנין הקודש והי' העולם שמם וחרוב ח"ד ולכך הפרידם הקב"ה מעל ראשם ולכך רשעים בחייהם קרואים מתים כי פסיק רישא ולא ימות כמו שאמר בהאריכות בפי' יואל משה דף פ"ו ופ"ז בשם המקובל הגדול רבי אלחנן החכם הגדול. והנה הטומאה בוקעת ועולה מנוקבא דתהומא רבא ורוצה לעלות ולהדבק בראשם הנזכר בקדושה כדי להקריב העולם והקב"ה מורידה בסוד אם תגביה כנשר משם אורידך נאם ה' ולכך נקראים ישראל בשם ישראל שהם אותיות ל"י רא"ש וכו' זהו מדברי האר"י ז"ל החכם הגדול המפוזרים בכמה מקומות וקבצנו יחד כדי שיהי' מובן לכל איש המעיין בדברינו ויהי' לפניו כשלחן הערוך המזומן לפני אדם לאכול ונ"ל שזה סוד מ"ש דוד אלקים אל דמי לך וגו' וכל כך למה ואומר כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש דייקא ר"ל אויביך ומשנאיך שהם הקליפות השונאים את הקדושה הם נשאו ראש ר"ל הגבהו את עצמם לעלות למעלה עד הראש לפיכך אל דמי לך כי ח"ו אם יעלו עד הראש יבטלו בנין הקדושה והנה הקליפות האלה הם יודעים הסוד שישראל נקראים בשם ישראל לרמז על סוד זה שיש להם ראש לפיכך על עמך ישראל יערימו סוד שהם מתרעמים על הסוד הזה ויתיעצו על צפוניך ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד דייקא ר"ל שהם מבקשים להדבק בראש ולבטל בנין הקודש ועי"ז הם רוצים להכרית שם ישראל כי בעוד שישראל אדוקים בראש הם נקראים בשם ישראל על שם ל"י רא"ש והם רוצים לבטל ולהרוס זאת כדי שלא יזכר שם ישראל עוד המורה על סוד זה. ובזה תבין ג"כ ענין מחשבה של דור הפלגה בבניינם עיר ומגדול שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדול וגו' ואיתא בזוהר קטן בדפוס מנטובה בפ' נח שכוונתם היה לבנות בנין הקליפות שהם עיר ומגדול כמו שיבא לקמן יותר בהאריכות וקשה א"כ מאי ראשו בשמים ועוד מה ונעשה לנו שם איזה שם בקשו לעשות ועוד מאי לנו ונעשה שם מיבעיא ועוד קשה שלמעלה מזה כתיב ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ואמר רז"ל במדרש במקומו שאמרו דברים אחדים על ה' אלקינו ה' אחד אמרו לא כל הימנו לברור לו העליונים וליתן לנו את התחתונים עכ"ל ודבר פלאי הוא כי איך יעלה על דעת שיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל הוא הדבר שדברנו כי כוונתם היה לבנות עיר ומגדול בנין הטומאה כי הקב"ה הרס ולא בנה בניינם כמו שראוי להיות שיהיו דבוקים אל הראש והפרידם מראשם ולכך אמרו נבנה עיר ומגדול זאת מה חסר בניינם ואומר וראשו בשמים ר"ל שהרי הקב"ה הפרידו מן הראש ונשתאר ראשו גנוז בשמים לפיכך הבה נבנה אותם ע"י מעשינו הרעים ויעלה הטומאה וידבק בראש הגנוז שם בשמים כי ע"י חטאים ופשעים הדורות בעו"ה הטומאה מתגברת והולכת לדבק בראש הגנוז בשמים אלא שהקב"ה ברוב רחמיו דוחה אותו משם כנ"ל וז"ש נעשה לנו ש"ס דייקא ר"ל אותו השם שקרא לבניו בשם ישראל על שם הראש שיש להם נעשה לנו. וזה הסוד הגדול גילו לנו רז"ל במאמר הנ"ל דברים אחדים על ה' אלקינו ה' אחד לא כל הימנו לברור לו העליונים וליתן לנו התחתונים לא שהי' כוונתם לדור בשמים והקב"ה בארץ שזהו מן הנמנע כנ"ל אלא זה הי' כוונתם שלא כל הימנו לברור לו העליונים שהם שלש היכלות הראשונות שהם כנגד הראש שהפרידם הקב"ה ממנו וגנז בשמים וליתן לנו התחתונים ר"ל שלא נתן לנו לחלקינו כי אם היכלות התחתונים ולא כל הימנו לעשות זה שהרי כולם אנחנו מעשה ידיו ולמה עשה לנו ככה להפרידנו מן הראש שהם עליונים ולא נתן לנו אלא התחתונים וכמו שאמר בלימודי ר"י סרוג שזהו דמעת העשוקים שאין להם מנחם שהם הקליפות שהם צועקים יום ולילה למה הפרידם הקב"ה מעל הקדושה ונתן להם חלק הרע וע"ש בספר נובלות החכמה ולפי שהשלש העליונים הם חשובים כאחד כנזכר לעיל לפיכך אמר הכתוב ודברים אחדים על ה' אלקינו וכו' ר"ל שכל דבריהם שחלקו על ה' אלקינו ה' אחד לא הי' אלא בשביל אותם היכלות העליונים שהם נקראים אחדים שכולם חשובים כאחד ולא כל הימנו שיברור לו העליונים כנזכר ולפיכך נראה לומר שהי' האנדרטי רומיה אמין שתין לרמז על זה כי אחר שבניינם הי' מצוייר נגד מרכבה טמאה וכבר זכרנו מזה שהמרכבה טמאה אינו אלא כנגד ששה היכלות שכל אחד כלול מעשרה שהם סוד האמת הבנין של מעלה שעולים לששים אמות כנודע לכך הי' לכוונה זו אמין שתין ופותיא אמין שית כי כל הבנין הוא שם העולה לששים ואם היה מדובק ח"ו בראש הי' רומיה עולה לתשעים כנגד הראש שכלול שלשה ואם נאמר שהשלשה הם אחד ואין עולין במנין אלא לאחד מ"מ הי' רומי' אמין שבעים אלא שלא עולה אלא לששים משום שהפרידם הקב"ה מן הראש כנז"ל וז"ש רבינו ז"ל וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שתין ר"ל למה הי' רומיה אמין שתין לבד ולא שבעים או תשעים כמו בקדושה לכך אומר וראשו מגיע השמימה ר"ל שהרי ראשם של אותו אנדרטא שהוא כנגד מרכבה טמאה היא בשמים שגנז הקב"ה הראש בשמים ולא נשתייר לטומאה כי אם מה שיש כנגד ששה היכלות וכנגד מה שנשתייר להם כנגד זאת צייר נבוכדנצר האנדרטא שלו ובזה תבין למה הביאו רבותינו ז"ל סוף פסוק ופותיא אמין שית אחרי שלא באו לפרש אלא רומיה כמ"ש הכתוב וראשו מגיע השמימה ועם מה שכתבנו יובן שבאו רבותינו ז"ל להגיד מאחר שרומי' אמין שתין ופתיה שית זה יורה שראשו גנוז בשמים. והנה עם הנזכר יובן דברי חכמים וחידותם בפרק חלק וז"ל בשעה שהפיל נבוכדנצר חנניה מישאל ועזרי' לכבשן האש אמר לי' הקב"ה ליחזקאל לך והחיה את המתים בבקעת דורא כיון שהחי' אותם באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טובן של אילו אמרו לו חביריהם של אילו מחיה מתים בבקעת דורא פתח ואמר אתיהי כמה רברבין והמהוהו כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטוניה עם דר ודר עכ"ל. והנה מאמר זה הי' מפלאי וגנזי התורה מה ענין התחייה זו עכשיו בעת וזמן שהפילם לכבשן אש ועוד מה פשע ומרד נבוכדנצר נגד העצמות היבשות האלה שטפחו על פניו עוד מה שאל מה טיבן של אילו ומה השיבו לו חביריהם של אילו מחיה המתים ופירש"י חביריהם של חנניה מישאל ועזרי' מה חברותא איכא ליחזקאל עם חנניה מישאל ועזריה ועוד אחר התשובה הזו מה זה שאמר אתוהי וגו' שלטניתי' עם דר ודר מה ענין פסוק זה לענין הנזכר יובן קצת רק נקדים עוד הקדמה גדולה ונפלאה מהזוהר דפוס מנטיבה הנזכר לעיל ולפי שדברים סתומין וחתימין ולאו כל מוחא סביל דא ואנו לא באנו לסתום אלא לפרש שיהא הדבר שוה לכל נפש לכן ראינו להציג מאמר הזה מלה במלה ואחר סיום דבריו נבאר אותו באר היטב בלשון צח וקל ומי שלא ירד לעומק הבנת המאמר יוכל לסמוך על ביאורינו וזה לשונו הבה נבנה עיר ומגדול כלא ברזא דחכמתא בעו לאתקפא בארעא סטרא אחרא ולמפלח פולחנא בגין דהוי ידעין דכל דינין בישין מתמן נחתין לעלמא ובעיין לדחויי דרגא דקדושה וכו' ובגין דא היו מתייחדין למיעבד עבידתא דא בחכמת סטרא אחרא דכר ונוקבא תוקפא דזוהמא דדינא קשיא וכו' וימצאו בקעה אחר מתקן להאי ההוא סטרא בישא דבעו אינון לאתקפא ואתמנעו תוקפא דילי' הוה תליא לאתכרעא בההיא בקעה עד דנטלא תמן חילין ומשריין בזמנ' דאינון דבנו קרתא ומגדלא ואתייהב כולא בידהא ואתקטלו תמן אינון דלא בעי למיפק בקץ הימין איתבהלו ונפלו בקץ הימים בההוא אתר דאתחלש תקפא בקדמיתא בהאי בקעה ועל דא כתיב והיא מלאה עצמות ואתקפה בהאי צולמא דאקים נבוכדנצר ואתבר הוקפה לבתר באינון גרמי ובהאי צלמא דאינון קדמאי קיימו וקמו על עגליתון וההוא צולמא אתגלי וכדין ידעו כל עמין דעלמא דלית אלוק בר מקב"ה לחודיה דאתקדש שמיה ע"י דחנניה מישאל ועזריה וכלא בחד יומא עכ"ל. וביאור מאמר הזה הוא כי דור הפלגה בכוונתם הרעה רצו להשליט הטומאה והקליפה ומצאו בקעה אחת שהיא היתה מוכנת ומזומנת לסטרא אחרא כי יש הרבה מקומות בארץ המוכנים לטומאה כמו לקדוש' ואותה בקעה היתה מיוחד לכך יותר משאר מקומות ובזה יצא מחשבתם הרעה אל הפועל מה שחשבו לעשות ליתן כח ותוקף לטומאה והקב"ה ברוב רחמיו מנעם אז והחליש כח הטומאה שלא עלה בידם בנין המגדול ומ"מ היה תגבורות הטומאה הזו עד שבאו בני אפרים שמנו את הקץ במצרים וטעו ויצאו קודם זמן ונפלו שם כי חטאם היה גם כן קצת כדור הפלגה כי קץ האמיתי שיצאו ישראל ממצרים הוא נקרא קץ ימין שהוא מצד הקדושה וקץ הימים הוא מסטרא דטומאה כמו שאמר בזוהר פ' בראשית על פסוק ויהי מקץ הימים ויביא וכו' ובני אפרים שיצאו קודם זמן האמיתי יצאו מכלל הקדוש' הנקרא קץ הימין ונדבקו בטומאה הנקרא קץ הימים זה היה ממש כמו דור הפלגה שהשליטו הטומאה בעולם ולפיכך נפלו שם בהאי בקעה שבנוי שם דור הפלגה ונתנו תוקף ועוז לטומאה ובתוקף וכח הזה גברה עליהם כח הדין ונפלו שם ומתו ואחר כך כשבא נבוכדנצר והעמיד שם הצלם בבקעת דורא שהיא הבקעה של דור הפלגה חזר וניער כח הטומאה בתגבורות ותוקף גדול כמו שהיה בראשונה בימי דור הפלגה והטעם מבואר בכתבי האר"י בליקוטים על התורה בפ' נח שנבוכדנצר היה גלגול נמרוד שהמריד את כל העולם כולו בימי דור הפלגה ובקשו לעקור בנין הקדושה להשליט הטומאה ולא עלה בידם ובא נבוכדנצר בדורו ג"כ לעשות מעשיו הראשונים והעמיד שם צלם להטעות כל העולם מדרכי הקב"ה ועי"ז ניתוסף כח לאותה בקעה יותר על מה שהיה בתחילה ואחר כך על ידי אותן העצמות ועל ידי שבירת הצלם נשבר כחה ונחלש תוקפה כי המתים בני אפרים שמתו שם הי' ע"י תוקף הקליפה שהיה שם והחיה אותן הקב"ה ע"י יחזקאל הם עצמות בנ' אפרים שמנו לקץ וטעו כמו שאמר שם בגמרא הנזכר לעיל והצלם של נבוכדנצר נפל ונשבר ועי"ז נחלש כחה וגם חנניה מישאל ועזריה קדשו את השם ולא רצו להשתחוות לצלם והחלישו כחי הכל היה ביום אחד כי אותו יום היה מוכן ומזומן לכך שיכירו כל האומות שאין כאלהינו בכל הארץ כי יש עת וזמן לכל חפץ והוצרך הקב"ה לבטל כח תוקף הבקעה הזאת מכל וכל ולכך נשבר הצלם באותו היום להחליש כחה והמתים בני אפרים שמתו ע"י תוקף הבקעה והיה הבקעה מלאה עצמות ועצמותם הוצרך הקב"ה להחיותם להחליש כחה הראשון שהרגה אותם ועתה שחיו ודאי בטל כחה הראשון שלא היה בה יכולת עוד להעמידם בתוכה וחנניה מישאל ועזריה שנפלו לכבשן היו המתחילים לכל זה כי בזמן שנפלו לכבשן אש וקדשו שם שמים לעין כל העכו"ם ולא רצו להשתחות לצלם מיד נחלש כח הצלם שנעשה ע"י כח הבקעה וכח הקדוש נתגבר ונתעלה הפוך מחשבת נמרוד בדור הפלגה להשליט כח הטומאה וגם עתה בדור הזה כשנתגלגל בנבוכדנצר והי' הצלם מתוך חלשותו עומד מיד להשבר כי בהתגברות כח הקדושה הטומאה היתה מתמעטת והולכת כנודע וזהו תכלית ביאור מאמר הנ"ל עם מעט מדברי האר"י ובזה יובן המאמר הנ"ל בשעה שהפיל נ"נ חנניה מישאל ועזריה בכבשן אש א"ל הקב"ה ליחזקאל לך והחי' המתים בבקעת דורא כי עכשיו שהם קדשו שם שמים ובאו לכבשן ע"י זה נחלש כח הצלם ועומד לישבר ועי"ז יבוטל כח הבקעה המזומנת לאותו סטרא אחרא שבקשו להשליטה ולפיכך צוה מיד בזמן הזה להחיות גם המתים שם בבקעת דורא כי אחרי שמתו בכח תוקף הבקעה ועתה שנחלש כחה ע"י נפילתם לכבשן דין הוא שיחיו העצמות האלה כדי להחליש' ולמנוע כל תוקפ' ולא יהא לאותה בקעה כח כלל ואפי' כח הראשון שהיה לה מלאה בעצמות גם אותן העצמות יחיו ולא יהיו ברשותה כדי שתוקפו יבוטל מכל וכל ולפיכך כאשר חיו העצמות האלה באו וטפחו על פניו של נבוכדנצר כי איהו גלגול נמרוד הראשון שהמריד כל העולם כנ"ל והוא נתן מקודם לכן תוקף ועוז לאותה בקעה ע"י שבנה שם עיר ומגדול וע"י אותו תוקף עוז נהרגו הם שם והוא היה הגורם בהריגתם לכך באו וטפחו על פניו זה ששאל יאמר מה טיבן של אלו ר"ל למה ועל מה הן מכין אותו כי לא עשיתי להם מאומה ובא לי התשובה חביריהם של אלו מחיה מתים בבקע"ת דור"א דייקא והן נהרגו שם על ידך כנזכר ולפיכך הן מכין אותך ולכך קראו ליחזקאל חבר של חנניה מישאל ועזרי' שבאו לגלות לו שיחזקאל המחיה המתים היא חבר ממש של חנניה מישאל ועזריה כי שניהם פועלים פעולה אחת בשוה כי כמו שחנניה מישאל ועזריה באו לכבשן אש ועי"ז הם מחלישי' כח הצלם והבקעה למעט שליטת' כן ממש יחזקאל המחיה המתים בבקעת דורא ג"כ פועל פעולה זו שבזה הוא מתיש כח הבקעה והצלם שאתה רוצה להשליטו למעט כח הקדושה ולפיכך פתח פיו ואמר אתוהי כמה רברבי ותמהוהי כמה תקופי מלכותי' מלכות עלם ושלטנותי' עם דר ודר ר"ל אותות ומופתים של הקב"ה הם תקיפין לא אותות שלי כי מה שאני רציתי להשלים סטרא אחרא להמליך בעולם עתה אני רואה שמלכותו מלכות עולם ולא מלכות דמסטרא אחרא ושלטנותי' עם ד"ר וד"ר ר"ל שני דורות בדור הפלגה שהייתי עושה עיר ומגדול להשליט הטומאה גם עתה בדור הזה שעשיתי צלם וחשבתי לעשות כזה הכל נחלש ובזה אני רואה שאין אלוק כמותו ומלכותיה הוא לעולם ואין מי שיוכל למעט כח קדושתו בעולם אלא הוא היה הוה ויהיה לבדו לעלם עלמיא יתברך שמו לנצח. ומעתה יובן מראת הסולם על מכונו למ"ד צלמו של נבוכדנצר הראה לו וה"ק והנה סלם זה סמל מוצב ארצה אקימת' בבקאת דורא וראשו מגיע השמימה רומיה אמין שתין וגו' ר"ל שהקב"ה הראה ליעקב ענין קימת הצלם בבקעת דורא למה ועל מה היה ולמה דוקא בבקעת דורא אומר משום שראשו של אותו הסולם הוא מגיע השמימה שמחץ הקב"ה ראשו וגנזו בשמים כי הצלם הזה היה רמוז על מרכבה טמאה שראשה נגנזה בקדושה כנ"ל ורצה נבוכדנצר להשליטו ולהעלותו עד לראשו כמו שעשה תחילה שעשה עיר ומגדול בהיותו בזמן נמרוד שאז בנה עיר ומגדול משום שראשו בשמים ובקש להדביק בראשו וכן עתה נבוכדנצר שהוא נמרוד בעצמו עשה זאת ולפיכך העמידו בבקעת דורא כי אותו המקום היה מוכן ומזומן לזה כנ"ל וכדי שלא תקשה מאן יימר שראשו גנוז בשמים לכך מביא ראיה מפסוק רומי' אמין שתין לא להגיד מכח שרומיה אמין שתין לפיכך הוא מגיע עד לשמים כמו שמובן מתוך פשוטו אלא להגיד ראיה ברורה מתוך שרומי' אמין שתין ולא תשעין מוכח הוא שאין להם אלא ששה היכלות לבד וראשם הוא גנוז בשמים כנ"ל ומלאכי אלקים עולים חנניא מישאל ועזרי' עולים ויורדים מעלים ומורידים בו מעלים בהקב"ה שקדשו השם ונתגבר ועלה כח הקדושה ויורדים בו בצלם שה שהורידוהו מכחו ותוקפו שעל ידם נחלש כחו ולכך לא כתיב עולים בו ויורדים דלישתמע שהעלייה והירידה היה בו אלא גבי ירידה לבד נקט בו כי לא היה בו עלייה אלא בהקב"ה יתברך והכי קא' ומלאכי חנניא מישאל ועזריה אלקים עולים שנתנו עלייה לאלהים ויורדים בו בצלם שהורידוהו מגדולתו והנה ה' נצב עליו ופליגי בו רז"ל חד אמר עליו על יעקב וחד אמר עליו על סולם ושניהם אמת כי מאן דאמר על סולם בא להגיד שעד שלא בא חנניא מישאל ועזריה היה התגברות בכח הסולם הזה שהוא הסמל צלם של נבוכדנצר ולא היה נכנע לפני כח הקב"ה במרדם ובזמן שהיו המלאכים אלה חנניה מישאל ועזריה באו לכבשן ועשו ירידה בו בסולם הסמל אז והנה ה' הקב"ה יתברך שמו היה נצב עליו על הסמל כי נתעלה ונתגבר כח הקדושה והס"א נכנע לפניו בתכלית השפלות והמיעוט ומ"ד עליו על יעקב בא ליתן טעם למה ניצולו חנניה מישאל ועזריה ואיזה זכות גרם להם שניצולו שעי"ז נודע לכל שאין כאלהינו ואומר והנה ה' נצב על חנניה מישאל ועזריה לשומרם וכל זה היה עליו על יעקב ר"ל בשביל יעקב היה כל זה כמ"ש בהאריכות בזוהר אחרי מות על פסוק כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם כמו אברהם שניצול מכבשן אש היה בשביל יעקב כן חנניה מישאל ועזריה לא ניצולו אלא בזכות של יעקב ע"ש ולכך לא כתיב עליהם לשון רבים כמו שהקשינו לעיל באופן שנתרצו כל הספיקות גם הספק שזכרנו לעיל למה הראו ליעקב הצלה יותר משאר הצלות צדיקים שהיו בעולם ג"כ מובן בזה כי אחרי שהצלה זו הי' בזכותן של יעקב ולפיכך נתייחדה אליו המראה הזו:

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה