אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד הרביעי תורת משה › (כו)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד הרביעי תורת משה · (כו)

(כה)

בגמ' דמנחות בענין ר' עקיבא שהראהו הקב"ה למשה שהי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראתני תורתו הראני שכרו אמר ליה חזור לאחורך חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני וקשה למה לא שאל על שאר עשרה הרוגים כאשר הראה לו הקב"ה דור ודור ודורשיו כי אז ודאי הראה לו כל המאורעות ועוד באמרו זו תורה וזו שכרה וכי משיא פנים יש ח"ו בדבר אחרי שאין הקב"ה עביד דינא בלא דינא ודאי הוא שזה הי' משפט ר' עקיבא ואיך ישא לו פנים עבור תורתו ואדרבה הגדול בתורה במצות ובמעשים טובים מדקדקין עמו אפילו כחוט השערה והטעם הוא כי כפי ערך מדריגת הנשמה של אדם כן גודל ערך הפגם אם יעבור ח"ו על איזה דבר ואפי' חטא קטן גדול יחשב וא"כ למה גדלה התמי' על מיתת ר' עקיבא ועוד מה השיב לו הקב"ה כך עלה במחשבה לפני וכדי להבין זאת נבאר תחילה מאמר נפלא ונעלה והוא מזוהר רות הביאו גם הרקנטי בפרשת וישב וז"ל ר' יודא הוה קאים קמי דר' עזריה וכו' אמר עשרה סבי קטולי מלכות על מכירת יוסף א"ל פנחס הוא אליהו אמר ליה ר' עקיבא לית ליה זכות אבות אמר ומבני יששכר יודעי בינה וגו' עד כאן והנה המאמר בזה הוא יותר בהאריכות שם ולא ראינו פה לבארו כי הוא הולך בעומקי ים המלך ואין בנו כח ללבש הדברים שיובנו לכל ואין להאריך בקושיות כי כולו מקשה הוא וכל העובר ישתומם על המראה הזאת מה ענין זה לזה המקשה הקשה על י' הרוגי מלכות שנהרגו ובא על זה התשוב' פנחס הוא אליהו והדר מקשה ר' עקיבא לית ליה זכות אבות מעכו"ם כי ר' עקיבא היה מבני גרים ובא התשוב' ומבני יששכר וגו' ונ"ל שזהו ביאורו כי מביא הרקנטי בטעמי המצות אשר לו בהאריכות דברי הזוהר שכתב שעשרה הרוגי מלכות נהרגו בשביל מכירת יוסף ואיך יסבול השכל דבר כזה שעשרה שבטים חטאו ועשרה צדיקים חסידי עליונים האלו יסבלו עבורם והכתוב אומר הנפש החוטאת היא תמות ותירץ שם מדברי הזוהר שאלה עשרה הרוגי מלכות היו עשרה שבטים בעצמם כי לקח הקב"ה נשמות השבטים ונטע אותם בתוך גופי הרוגי מלוכה בסוד הגלגול וכל מה שנעשה בהרוגי מלוכה נעשה בשבטים עצמן ואין הקב"ה משלם ח"ו רעה למי שהוא צדיק במעשיו ודע כי בדבר הגלגול כפרו כל חכמי פיליסופיא זולת חכם אפוקריס הודה בו והטעם זכר אברבנאל בפ' כי תצא וגם הרבה מישראל סברו כן והחכמים המאמינים בגלגול יש להם סמך גם על זה. משרז"ל פנחס הוא אליהו וזה מדבר בסוד הגלגול כנודע וכמ"ש המגיד של בית יוסף וכו'. והנה אחר שנודע לנו מדברי חכמי הקדמונים ואחרונים שאין הגלגול נוהג אלא דווקא בתוך משפחתו ובתוך אחיו כמ"ש הכתוב ולא יכרת שם המת מעם אחיו ואם כן יוגדל התמי' על ר' עקיבא שנהרג בתוך עשרה הרוגי מלוכה דודאי תשעה האחרים די בתשובה שזכרנו שהיו מגולגלים בהם נשמות השבטים אבל ר' עקיבא שהי' מבני גרים כמ"ש האר"י שהי' משכם בן חמור שלכך אמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור ואם כן איך יתכן שהיה מגולגל בו נשמת איזה שבט דהא אי אפשר להתגלגל אלא דווקא בתוך משפחתו הקרובים אליו קרוב קרוב ומשפחת גרים לא איקרי משפח' וצריכין אנו לומר כדעת האר"י שכתב שר' עקיבא היה גם כן ניצוץ נשמתו מיששכר דכתיב ביה יששכר חמור גרם ולכך אמר גם כן על כוונה זו ואנשכנו כחמור ובזה נבא אל ביאור מאמר הנ"ל כי ר' יודאי המקשה הקשה לר' עזריה ואמר עשרה סבא קטולי מלכות על מכירת יוסף ר"ל איך עשה הקב"ה כזאת להרוג צדיקים האלה בשביל מכירת יוסף כי אם השבטים חטאו למה סבלו הצדיקים האלה יסורים קשים ומרים כאלה ור' עזריה היה יודע הענין שזה הי' בסוד הגלגול והשבטים עצמם הן הם שסבלו חטאם ולא רצה להגיד לו כפשוטו כי פן ואולי לא יודה גם הוא על הגלגול ויאמר מנלן הוא לך כזה ולכך בא בדרך רמז והקדים תירוץ קודם הקושיא וא"ל פנחס הוא אליהו ר"ל אם תדע הענין איך היה אליהו פנחס ואם הוא אליהו אינו פנחס ואם פנחס אינו אליהו ובודאי תבין ענין הזה כי כמו שפנחס הוא אליהו בסוד הגלגול כן הי' גם כן אצל השבטים והרוגי מלוכ' שעשרה השבטים נתגלגלו בהרוגי מלוכה ונידונו כפי מעשם והקב"ה לא דן אחרים בשביל השבטים אלא שהם עצמם סבלו חטאם וכיון ששמע זאת הקשה ואמר ר' עקיבא לית ליה זכות אבות ר"ל דודאי תשוב' נוצחת הוא אבל איך יוצדק תשובה זו גבי ר' עקיבא דלית ליה זכות אבות שהוא מבני גרים משכם בן חמור ואי אפשר שיתגלגל בו איזה שבט כי לא יכרת שם המת מעם אחיו כתיב ומדהא ליתא הא נמי ליתא והדרא קושיא לדוכתי' למה נדונו אלה הצדיקים בשביל מכירת יוסף והשיב לו ומבני יששכר וגו' ר"ל שהאמת הוא שהוא משכם בן חמור אבל הי' גם כן מבני יששכר הנקרא חמור גרם ומטעם זה נתגלגל בו גם כן איזה שבט ולכך נידון גם הוא כפי חטאו כשאר הרוגי מלוכ' צדיקים האלה וזהו מדיוק מלשון הכתוב ומבני יששכר ר"ל גם הוא מבני יששכר כמו שהוא מניצוץ שכם בן חמור. והנה מצאנו הגהות כתבי הקודש האר"י זלה"ה הקדמ' גדולה ונפלא' בענין ר' עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות לפי שהתורה נתנה בששים רבוא אותיות כנגד ששים רבוא נשמות שהיו בישראל וסימן לדבר מלת ישראל היא ר"ת "יש "ששים "רבוא "אותיות "לתורה וכל אחד ואחד מישראל הי' לו אחיזה באות אחד בתורה אבל הגרים אין, להם אחיזה באותיות אלא בתגין וקוצין שעל האותיות ולכך ר' עקיבא שהיה מבני גרים הי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות כי האדם אינו מחדש דבר בתורה אלא לפי מדריגת אחיזת שורש נשמתו כענין רעיא מהימנא שדורש בזוהר כל מצוה ומצו' ומרמז שם הוי"ה בכל מצוה ומצוה כי הי' נאחז בשרש נשמתו שם הוי"ה כנודע עד כאן. והנה הקדמ' זו הי' כמוס עמדי ימים רבים ולא הוצאתי' מפי כי אחר שנמצאת בגליון אמרתי בלבי שאיזה תלמיד האר"י חידש וכבר הזהרנו על זה הצדיק החסיד העניו הרב ר' חיים וויטל תלמיד המובחר של האר"י זלה"ה אשר על פיו אנו חיים שלא לאחוז בשום הקדמ' אשר יצא מפי איזה תלמיד כי אם דברי רבו איש אלקים אשר נכתבו על ידו וגם הי' בעינינו פליאה נשגבה איך יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא כי התגין לאותיות הם הנשמ' לגוף כנודע מספר עץ החיים בדרוש התגין ואין אתנו יודע עד מה עד שהביאני המלך חדרי בית החסיד מורה ורבי המופלג בתורה ובחסידות הרב דק"ק ווילנא יצ"ו אשר שמו הטוב עלה בזכרון לפנינו לעיל בעמוד הזה והגיד לי שהיא אמיתי ומדרוש התגין הנזכר הראני שכך הוא האמת אבל ענין אחיז' הגרים בקוצי היינו נשמות הגרים אבל ישראל ודאי היא שהם יש להם באותיות שם אחיזת גופם אבל אחיזת נשמתם הוא ממקום הגבוה ביתר שאת ורוממות וכשישראל ח"ו חוטאין ואור נשמתם מתמעטת אז הם יורדים מאיגרא רבא לבירא עמיקתא ח"ו ואין להם אחיזה אפילו בנשמתם אלא מן אותיות לבד והם יותר במדריג' קטנה מן הגרים ואז באמת יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ונראה לי שז"ש הכתוב. בתוכח' בפרשת כי תבא הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה והדבר מובן ואין להאריך. ובזה נבא אל כוונות שאלת משה כאשר ראה את ר' עקיבא שהוא דורש תגין וקיצין שעל האותיות וראה גם כן שיהי' נידון בין י' הרוגי מלוכ' בשביל חטא מכירת יוסף אמר רבש"ע זו תורה וזו שכרה ר"ל דבשלמא אם לא הי' זו תורתו לדרוש על כל תגין וקוצין לא הי' קשה למה זה שכרו דיש לומר שהוא בשביל השבטים שחטאו ומכרו את אחיהם ועתה נתגלגלו בעשר' הרוגי מלכות האל' ונידונו כפי חטאם אבל עכשיו שאני רואה בר' עקיבא שזו תורה שהוא דורש תגין וקוצין וקשה למה וצ"ל לפי שהוא מבני גרים שמקום אחיזת נשמתם הוא מן תגין וקוצין ואם כן ודאי אי אפשר לומר שיהא הוא אחד מן השבטים דהא לא יכרת שם המת מעם אחיו כתיב ומתוך משפחתו אינו זז ואם כן למה זה יהיה שכרו. והנה מי שיודע מה שכתב האר"י בדרוש עומר ענין ר' עקיבא שהיה מיששכר ויששכר הי' ממקום המחשבה הנרמז ביש דיששכר יראה בעיון שכלו מה שאמר לו הקב"ה כמשה שתוק כך עלה במחשבה לפני כי הקב"ה בקש לגלות לו שר' עקיבא הי' גם כן מיששכר שהוא ממקום מחשבה ודי בזה לחכימא ואין להאריך בו כי לכך נקרא מקום הזה מקום מחשבה שהדיבור בו אסור ואינו אלא במחשבה ובזה מדויק גם כן מה שאמר הקב"ה שתוק וכו' כי השתיק' יפה לחכמה:

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה